גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1) עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

רגע של שפה - הטור הלשוני
מילים המפיחות רוח חיים בשפה

Eine Hand zeigt in eine Sprechblase
© Goethe-Institut e. V./Illustration: Tobias Schrank

כמה תשוקה וחושניות קיימות בשפה הגרמנית? נראה שלא הרבה. האמנם? הרנן ד. קארו, הכותב החדש בטור שלנו, חולק על קביעה זו באופן נחרץ.

מאת הרנן ד. קארו

הגעתי לשפה הגרמנית לראשונה כשהייתי בן 17 או 18, גיל שבו - כמו כל בני גילי - הייתי משוכנע שאני מבין לחלוטין כיצד המציאות פועלת. ומכיוון שבגיל זה הייתה לי נטייה להרהר לא מעט חשבתי גם שהמציאות מורכבת מעובדות קבועות שאינן משתנות ואנו בני האדם עומדים לפניהן חסרי אונים במידה רבה. 


גרמנית - שפה חיה, ססגונית ומוחשית
 

לא במקרה הוקסמתי באותו הזמן משני סופרים דוברי גרמנית שהשקפת עולמם לא הייתה כה אופטימית: הסופר פרנץ קפקא והפילוסוף ארתור שופנהאואר. הם היו אלה שפתחו לי צוהר לשפה הגרמנית שרכשתי באותה עת, שפה שהתאהבתי בה עוד לפני שיכולתי לדבר ולכתוב בה ללא שגיאות. אט אט שיפרתי את יכולותיי והתקרבתי לשפה בזכות סקרנות, התלהבות ונראה שגם אובססיה מסוימת. קורסי שפה, ספרים ומפגש עם גרמנים ועם גרמניה עצמה סייעו לי בכך.
 
הדבר הראשון שהרשים אותי בשפה החדשה היה הפלסטיות שבה שבאה לידי ביטוי בחיות של אוצר המילים הגרמני. האמת היא שבהתחלה הופתעתי שכן כמה מהאנשים שפגשתי בגרמניה לא נראו לי בדיוק מלאי רגש ותשוקה, לפחות בהשוואה לאנשים שהכרתי בקולומביה שבה נולדתי. עם זאת הרגשתי ואני עדיין מרגיש את הכוח הדינמי ואת החיות במילים רבות בשפה הגרמנית וזה גרם לשינוי בדרך שבה אני מתבונן באוביקטים שהמילים מתייחסות אליהם. ככל שלמדתי עוד ועוד מילים בגרמנית כך הפכו האוביקטים לחיים יותר עבורי וכך גם כל העולם שהן מתארות.


רגע של שפה - הטור הלשוני
 

מילים רבות בגרמנית המעוררות בי עניין אינן דווקא המושגים הנשגבים שצצו במוחם של הפילוסופים במהלך מאות השנים, למשל המושג שטבע היידיגר “Uneigentlichkeit” או אף  “Inkompetenzkompensationskompetenz”. גם לא חידושים לשוניים מוזרים וספציפיים מדי שהשפה הגרמנית מאפשרת ליצור, למשל המילה המפלצתית Eierschalensollbruchstellenverursacher”. מדובר דווקא במילים יומיומיות המציתות את דמיוני. עד היום כשאני קורא את המילה „Handwerk“ (עבודת יד, מלאכת יד) אני רואה לנגד עיניי זוגות ידיים המעצבות איזשהו חפץ. אם מישהו מדבר על  Tatendrang (אמביציה) או על „Fingerspitzengefühl“ (עדינות נפש) אני יכול לדמיין באופן גראפי ממש את הנמרצות או את הזהירות שבה אותו אדם מבצע פעולה כלשהי. בשם התואר „übergriffig“ (חודרני) אני יכול לחוש באופן פיזי ממש כיצד אדם חוצה גבול. אני חש אותה תחושה של כוח אורגאני גם במילים „Flugzeug“ (מטוס), „Herzschmerz“ (כאב לב) או במושג הגאוני Schnapsidee“„ (רעיון מטורף).
 
אולם הייתה זו דווקא המילה „Wirklichkeit“ (מציאות) שנראה כי כולנו משתמשים בה ביומיום בלי לתת עליה את הדעת ששינתה את נקודת המבט שלי. הפילוסוף והתיאולוג מייסטר אקהרט הוא שטבע את המילה בשלהי ימי הביניים. משמעות המילה היא "דבר ממשי וקיים" אך בראש ובראשונה הכוונה היא למה שמשפיע ( „wirkt“), משהו אקטיבי הנמצא בתנועה מתמדת. אם לעיתים אתגרי ה"מציאות" מכניעים אותי אני מנסה לחשוב על ה"מציאות", כלומר על מצבים שנראים לי לעיתים חסרי סיכוי אך אולי בכל זאת ניתן לעצב אותם וכך לשנותם. שכן העולם, כפי שהשפה מלמדת אותנו, דינאמי ומשתנה. מחשבה זו מסייעת לפסימי שבי.

 

רגע של שפה - הטור הלשוני

אנו מקדישים את הטור החודשי שלנו "רגע של שפה" לענייני שפה כתופעה תרבותית וחברתית. כיצד מתפתחת השפה, מהי הגישה של הסופרים והסופרות ללשון שהם משתמשים בה, כיצד היא מעצבת את החברה? כותבי טורים שונים, אנשים שיש להם זיקה מקצועית או אחרת לשפה, יכתבו על נושא הקרוב לליבם בשש מהדורות עוקבות.