פרויקט קירשנבוים
אומנות מנוונת

בתיווך מכון גתה סייעה רות ריי הגרמנייה בת ה-23 לנתן דיאמנט בן ה-79 בפרויקט שלו "קירשנבוים" במשך חודשיים. מזה 15 שנה נתן חוקר את חייו ויצירותיו של קרוב משפחתו הפולני-יהודי, הצייר והקריקטוריסט יחזקאל דויד קירשנבוים. הנאצים הוקיעו את אומנותו וכינוה "אומנות מנוונת" ואף השמידו חלק גדול מיצירותיו. בריאיון ריי מספרת על חוויותיה בארץ בחודשים הללו:

מאת סדריק דורין

מדוע היה חשוב לך כל כך להשתתף בפרויקט הזה?
 
הלהיב אותי בעיקר שהפרויקט משלב אומנות והיסטוריה של המאה ה-20. מובן שגם הייתי סקרנית מאוד בנוגע לישראל. רציתי סוף סוף ללמוד יותר על התרבות של המדינה הזאת ועל היהדות באמצעות שהות במקום ומפגשים עם אנשים. ובאופן אידאלי רציתי גם לעשות משהו מועיל.   
 
ומה עשית באופן קונקרטי?
 
עזרתי לנתן לסדר את המחקר שעשה עד כה ולהפוך את החומרים לדיגיטליים. אימו הייתה אחייניתו של קירשנבוים. לכן מזה שנים הוא מנסה לדעת יותר על חייו של קירשנבוים ולמצוא את יצירותיו האבודות. לשם כך למשל הוא מחפש רמזים לתערוכות בכתבות בעיתון או שהוא מחפש בתכתובות פרטיות וציבוריות. כעת משסייעתי לו לרכז את כל המידע שלו בענן יוכלו גם חוקרים מיבשות אחרות להגיע במהירות ובקלות רבה יותר לחומר. באופן זה אני מקווה שהם יוכלו לסייע לו בעתיד.
 
עוד משהו?
 
מכיוון שנתן אינו קורא גרמנית חיפשתי בעצמי רמזים ליצירות שנעלמו במאמרים, מכתבים וגלויות -  כלומר הייתי קצת כמו דר' ווטסון עבורו. כמו כן תרגמתי לאנגלית תכתובת בין קירשנבוים לאחד מתלמידיו וכך הרחבתי את הארכיון של נתן. בנוסף קטלגנו ביחד אוסף שלם של רישומים של קירשנבוים.
 
מה היו הרגעים היפים בפרויקט הזה?
 
העבודה המשותפת עם נתן! הוא פשוט אדם נפלא. כשהיינו בביתו הוא תמיד הציע לי את הכיסא הנוח שלו ליד שולחן העבודה. הוא עצמו ישב על הכיסא לפסנתר. הוא גם דאג לכך שצלחת העוגיות תהיה תמיד מלאה. וחוץ מזה יש לו כל כך הרבה סיפורים לספר. למשל איך פעם הוא מצא יצירות של קירשנבוים כמו הטריפטיכון עם שלושת הנביאים. בתחילה הוא נסע לאירופה כדי לחפש במוזיאונים שונים, אך לבסוף הוא מצא אותן דווקא בישראל - במוזיאון לאומנות בתל אביב. לאחר שקראתי את  התכתובת בגרמנית יכולתי לספר לו שדווקא שלוש התמונות האלה ניזוקו ביותר בשריפה בסטודיו שלו בפריז וקירשנבוים קיווה מאוד שמומחים ממוזיאון הלובר יסייעו לו לשפץ אותן. את הדברים האלה הוא כתב במכתב לחבר.
 
מה את לוקחת איתך באופן אישי?
 
גם קירשנבוים וגם נתן הם ניצולי שואה. זה דבר אחר לגמרי ללמוד על התקופה מעדים שחיו באותה התקופה, לשמוע סיפורים אישיים במקום לשבת בשיעור בגרמניה או רק לקרוא על כך בספרי היסטוריה. או כאשר קוראים מכתב של קירשנבוים לאשתו שבו הוא מפציר בה לענות לו כבר, לתת לו סימן חיים – מכתב כזה מרגש הרבה יותר ממספרים אנונימיים. מבחינה זו היה הפרויקט הזה עבורי גם הזדמנות לחוות את ההיסטוריה באופן קונקרטי וקרוב מאוד. וגם נשארת ההרגשה הטובה: סייעתי פה למישהו בעניין שהוא משמעותי מאוד עבורו.