גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1) עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

פרויקט קירשנבוים
אומנות מנוונת

רות ריי ונתן דיאמנט במכון גתה בתל אביב, 2018
רות ריי ונתן דיאמנט במכון גתה בתל אביב, 2018 | צילום: סדריק דורין © מכון גתה ישראל





בתיווך מכון גתה סייעה רות ריי הגרמנייה בת ה-23 לנתן דיאמנט בן ה-79 בפרויקט שלו "קירשנבוים" במשך חודשיים. מזה 15 שנה נתן חוקר את חייו ויצירותיו של קרוב משפחתו הפולני-יהודי, הצייר והקריקטוריסט יחזקאל דויד קירשנבוים. הנאצים הוקיעו את אומנותו וכינוה "אומנות מנוונת" ואף השמידו חלק גדול מיצירותיו. בריאיון ריי מספרת על חוויותיה בארץ בחודשים הללו:

מאת סדריק דורין



מדוע היה חשוב לך כל כך להשתתף בפרויקט הזה?
 
הלהיב אותי בעיקר שהפרויקט משלב אומנות והיסטוריה של המאה ה-20. מובן שגם הייתי סקרנית מאוד בנוגע לישראל. רציתי סוף סוף ללמוד יותר על התרבות של המדינה הזאת ועל היהדות באמצעות שהות במקום ומפגשים עם אנשים. ובאופן אידאלי רציתי גם לעשות משהו מועיל.   
 
ומה עשית באופן קונקרטי?
 
עזרתי לנתן לסדר את המחקר שעשה עד כה ולהפוך את החומרים לדיגיטליים. אימו הייתה אחייניתו של קירשנבוים. לכן מזה שנים הוא מנסה לדעת יותר על חייו של קירשנבוים ולמצוא את יצירותיו האבודות. לשם כך למשל הוא מחפש רמזים לתערוכות בכתבות בעיתון או שהוא מחפש בתכתובות פרטיות וציבוריות. כעת משסייעתי לו לרכז את כל המידע שלו בענן יוכלו גם חוקרים מיבשות אחרות להגיע במהירות ובקלות רבה יותר לחומר. באופן זה אני מקווה שהם יוכלו לסייע לו בעתיד.
 
עוד משהו?
 
מכיוון שנתן אינו קורא גרמנית חיפשתי בעצמי רמזים ליצירות שנעלמו במאמרים, מכתבים וגלויות -  כלומר הייתי קצת כמו דר' ווטסון עבורו. כמו כן תרגמתי לאנגלית תכתובת בין קירשנבוים לאחד מתלמידיו וכך הרחבתי את הארכיון של נתן. בנוסף קטלגנו ביחד אוסף שלם של רישומים של קירשנבוים.
 
מה היו הרגעים היפים בפרויקט הזה?
 
העבודה המשותפת עם נתן! הוא פשוט אדם נפלא. כשהיינו בביתו הוא תמיד הציע לי את הכיסא הנוח שלו ליד שולחן העבודה. הוא עצמו ישב על הכיסא לפסנתר. הוא גם דאג לכך שצלחת העוגיות תהיה תמיד מלאה. וחוץ מזה יש לו כל כך הרבה סיפורים לספר. למשל איך פעם הוא מצא יצירות של קירשנבוים כמו הטריפטיכון עם שלושת הנביאים. בתחילה הוא נסע לאירופה כדי לחפש במוזיאונים שונים, אך לבסוף הוא מצא אותן דווקא בישראל - במוזיאון לאומנות בתל אביב. לאחר שקראתי את  התכתובת בגרמנית יכולתי לספר לו שדווקא שלוש התמונות האלה ניזוקו ביותר בשריפה בסטודיו שלו בפריז וקירשנבוים קיווה מאוד שמומחים ממוזיאון הלובר יסייעו לו לשפץ אותן. את הדברים האלה הוא כתב במכתב לחבר.
 
מה את לוקחת איתך באופן אישי?
 
גם קירשנבוים וגם נתן הם ניצולי שואה. זה דבר אחר לגמרי ללמוד על התקופה מעדים שחיו באותה התקופה, לשמוע סיפורים אישיים במקום לשבת בשיעור בגרמניה או רק לקרוא על כך בספרי היסטוריה. או כאשר קוראים מכתב של קירשנבוים לאשתו שבו הוא מפציר בה לענות לו כבר, לתת לו סימן חיים – מכתב כזה מרגש הרבה יותר ממספרים אנונימיים. מבחינה זו היה הפרויקט הזה עבורי גם הזדמנות לחוות את ההיסטוריה באופן קונקרטי וקרוב מאוד. וגם נשארת ההרגשה הטובה: סייעתי פה למישהו בעניין שהוא משמעותי מאוד עבורו.
 
 
 יחזקאל דויד קירשנבוים J.D. Kirszenbaum © Wikimedia Commons
 
קירשנבוים נולד בשנת 1900 בעיר סטשוב שבפולין. אביו היה רב. הוא גדל בסביבה המסורתית של שטטל. בגיל 12 התחיל קירשנבוים לצייר ולאחר מכן הצטרף לתנועת השומר הצעיר. בשנת 1920 היגר קירשנבוים לגרמניה. תחילה הוא עבד במשך שלוש שנים בכריית פחם בווסטפאליה כדי לממן את לימודיו בבית הספר לשרטוט ארכיטקטוני מודרני באוהאוס. פאול קלה, וסילי קנדינסקי וליונל פיינינגר נמנו על מוריו. בשנת 1925 עבר קירשנבוים לברלין ועבד שם – חלק מהזמן בשמו האמיתי וחלק אחר מהזמן בשם העט "דובדבני" כמאייר וקריקטוריסט עבור מקומונים וכתבי עת סאטיריים.
 
הוא היה חבר ב"אגודת האמנים הגרמנים המהפכנים" שהייתה קרובה למפלגה הקומוניסטית. בשנת 1933 נמלטו קירשנבוים ורעייתו הלמה מגרמניה לפריז. שם הצטרף קירשנבוים לקהילת האמנים הגרמנים הגולים והיה חבר מייסד של "איגוד האמנים החופשיים" שנוסד בעקבות התערוכה "אמנות מנוות" שקיימו הנאצים במינכן בשנת 1937. כמו כן בתקופת גלותו הצטרף קירשנבוים ל"אסכולה של פריז" וכך רכש את טכניקות הציור של האקספרסיוניזם הצרפתי. מכיוון שאמנותו נחשבה בעיני הנאצים ל"אמנות מנוונת" שרפו הנאצים את הסטודיו שלו בפריז עם כיבושם את צרפת. מעל ל-600 תמונות שלו ניזוקו או הושמדו כליל, כמעט מכלול יצירתו.
 
משנת 1940 נאלצו קירשנבוים ורעייתו שוב להימלט. הרעיה גורשה לאושוויץ-בירקנאו ושם נרצחה. חוץ משתי בנות של אחותו נספתה כל משפחתו של קירשנבוים מפולין. לאחר תום מלחמת העולם השנייה פנה קירשנבוים שוב לציור ויצא למסע בברזיל ובמרוקו. יצירותיו הוצגו בתערוכות בערים רבות: סאו פאולו, ריו זה ז'נרו, אמסטרדם, אוטרכט, לימוז', ליון, פריז, ויימאר וברלין. כיום נמצאות יצירותיו בידיים פרטיות או במוזיאונים בכמה מדינות: צרפת, הולנד, פולין, ישראל, בלגיה, הממלכה המאוחדת, ברזיל וארה"ב. יצירתו של קירשנבוים - במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה – ספוגה בזיכרונות: ילדותו, חיי הכפר בפולין, חוויותיו מהתקופה שבה נרדף ומוטיבים תנ"כיים דוגמת הנביאים. בגיל 54 בלבד נפטר קירשנבוים ממחלת הסרטן.

מנובמבר 2018 עד סוף שנת 2019 יתקיימו שלוש תערוכות עם יצירותיו של קירשנבוים בערים שונות: זאגרב שבקרואטיה, זולינגן שבגרמניה ובולון-בילנקורט בקרבת פריז.