ישראל
הרדיו ממשיך לפעול

עוד כשהיה ילד האזין עודד הישראלי  לרדיו באופן קבוע. וגם היום זה כך: ברכב, במקום העבודה ובבית, שם יש לו אפילו אוסף קטן של מקלטי רדיו היסטוריים. 

מאת פליקס רטברג

ברגע שאני נכנס לחדר אני מדליק את הרדיו, בין אם אני במקום העבודה שלי במכון גתה ובין אם אני בבית. בבית המלאכה הקטן שלי, במרפסת הגג הגדולה או במטבח, בכל מקום בבית שלי בפתח תקווה יש לי מקלט רדיו. לאחד המתגים בחדר האמבטיה שלנו יש שני תפקידים: להדליק את האור ואת הרדיו. נגיעה אחת במתג - האור נדלק ומוזיקה מתחילה להתנגן. 

לא היה עובר יום בלי רדיו וכך זה היה מאז שאני ילד. כשאימא שלי עבדה במטבח היא הייתה מאזינה לרדיו. היא אהבה בעיקר מוזיקה קלאסית, במיוחד את המוזיקה של באך. היום מקלט הרדיו הישן שלה נמצא במטבח שלי. לעומת זאת בשנות השבעים אבא שלי היה צמוד לרדיו בעיקר בשבתות, תמיד באותה שעה, והיה מאזין לתוכנית "שירים ושערים" כשהוא מצויד בדף ועט. זו הייתה תוכנית חובה. הוא ישב שלוש עד ארבע שעות כשהוא מרותק לרדיו ועקב אחר השידור החי של משחקי הכדורגל, רושם לעצמו את תוצאות המשחקים של כל מועדוני הכדורגל בישראל. בין לבין היה מאזין לשירים ישראלים אהובים שהושמעו בתוכנית. בימינו לא יעלה אפילו על הדעת להאזין לרדיו ביחד. בדור של הנכדים שלי, בני 11 עד 22, כל אחד מהם הוא הדיג'יי של עצמו, לכל אחד יש הטלפון הנייד שלו ואוזניות האיירפודס שלו.

מי שמבקר אצלי בבית יכול אולי לטעות ולחשוב שהוא מבקר במוזיאון קטן. אני אספן. יש לי אוסף של מטבעות, מכונות כתיבה ישנות, מאווררים, מקרנים וכמובן מקלטי רדיו ישנים - מטרנזיסטורים קטנים ועד מקלט רדיו יפה במיוחד של חברת גרונדיג. מדהים איך העיצוב השתנה במשך השנים ואיך יש מקלטי רדיו שהם יפים תמיד, קלאסיים.

כשאני מאזין לרדיו, אני מעדיף את התחנה 96.3fm מכיוון ששני שליש מהשירים המושמעים בה הם בעברית והשאר בשפות אחרות. כך הזמן שלי מאחורי ההגה של מיניבוס גתה שלנו בדרך לנמל התעופה או להקמת תערוכה חדשה הופך להיות נסבל יותר. צריך לזכור שיש כרגע אתרי בנייה גדולים רבים בכל פינה של העיר ויש רחובות חד-סטריים צרים, כך שנהיגה בתל אביב היא לא תענוג גדול. כשאני מחכה ברמזור אדום אני חושב לפעמים עד כמה הייתי רוצה להיות מסוגל לנגן בכלי נגינה כלשהו. אני מעריץ מוזיקאים שמצליחים להלהיב אנשים בנגינה שלהם. לא פעם גם אני ואשתי נמשכים אחר המוזיקה אל רחבת הריקודים. לכן עד היום אני מאזין למוזיקה בכל חדר שאני נמצא בו: בלי רדיו החדר נראה לי כאילו הוא מת.