חמישה הרגלים גרמניים טיפוסיים
כך עושים את זה כאן!
חסרי חוש הומור, דייקנים בצורה מוגזמת, חסכנים במילים וקרירים – כשחושבים על התיאורים הללו, מיד עולה בראש לאום מסוים: הגרמנים. את הרשימה הזו אפשר להמשיך בלי סוף, אך במאמר זה נתמקד בחמישה הרגלים שניתן להגדירם כ"גרמניים טיפוסיים".
מאת יונאס גרים
יום ראשון, 20:15, "זירת הפשע"
1,271! כל כך הרבה פרקים של הסדרה "זירת הפשע" (Tatort) שודרו עד היום. הסדרה היא "הילד המועדף" בסלון הגרמני – ועבור חלק מהצופים היא קדושה לא פחות מטקס דתי. חבורות של בני עשרים ומשהו צופים בה במטבח מלא העשן של דירתם השכורה, בזמן שהסבים והסבתות שלהם בוהים בטלוויזיה מכיסא הנדנדה שלהם. בין אם זו "המפקחת לנה אודנטל" שעימה החלה הסדרה, או "פרופסור קרל פרידריך בוארנה, חוקר מקרי מוות", הגרמנים מדברים על החוקרים האהובים עליהם יותר מאשר על בני דודים מדרגה שנייה. אפילו באפליקציות ההיכרויות, "זירת הפשע" מוצאת את דרכה אל הפרופילים של המחפשים אחר האהבה. "מבחינתי זה לא נתון למשא ומתן: בלתי אפשרי לא להיות מעריץ של 'זירת הפשע'!". או: "יום ראשון טיפוסי: קפה, טיול, 'זירת הפשע'." זירת הפשע וגרמניה: יש לנו התאמה, ב-1,271 פרקים!
בכל יום ראשון: זירת הפשע | קטע מצילום: picture alliance / Geisler-Fotopress | Dwi Anoraganingrum/Geisler-Fotop
כרטיסים בבקשה!
כפי שהקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל ניסחה זאת פעם בצורה כה יפה: "האינטרנט הוא ארץ חדשה עבור כולנו". אך היא אמרה זאת לא בשנת 1997, אלא ב-2013. למעשה, זה אומר הכול על הגישה של הגרמנים לעידן הדיגיטלי. כמעט שאין מקומות שמשקפים את הגישה הזו בצורה כל כך ברורה כמו התורים בכניסה לאירועי ספורט וקונצרטים או לרכבות האקספרס ברחבי המדינה. ומה עושים במקרה של ביקורת כרטיסים? טוב שיש הוכחה בצורת נייר. ואם כבר, אז עדיף שדף ה-A4 יהיה מנוילן כמו שצריך. בין אם מדובר בהורים בנמל התעופה או בילד בן ה-18 באצטדיון הכדורגל – מה שבטוח בטוח. רק חסר שקוד ה- QR עוד יילך לאיבוד איפשהו.
איכשהו הוא בטוח יותר: כרטיס מודפס לרכבת. | קטע מצילום: © picture alliance / Geisler-Fotopress | Christoph Hardt/Geisler-Fotopress
מאיזו שנה הוא?
בין אם מדובר בב.מ.וו סדרה 3, 5 או 7, פורשה 911, מרצדס A קלאס או פולקסווגן פולו: הגרמנים שומרים על האוטו שלהם כעל בבת עינם, ואין זה משנה אם מדובר בטרנטה אהובה שעשתה מעל 300 אלף קילומטר ועדיין נשמרת בחיים, או בוואן המשפחתי החדש. ומי שאוהב את האוטו שלו, אפילו ידחף אותו במו ידיו, כפי שאומר הביטוי. האובססיה לבן לווייה על ארבעה גלגלים נתפס כיום, במיוחד מחוץ לגרמניה, כהרגל גרמני טיפוסי. מי שלא מבריק את הצמיגים שלו במהלך סוף השבוע זוכה לקבל כמה מבטים מהשכנים. אחרי הכול, איך קוראים לעגלת קניות על שני גלגלים? פורשה על עקבים!
רחוב מקסימיליאן במינכן: רכבי יוקרה וחלונות ראווה מנצנצים מתחרים על תשומת הלב. | קטע מצילום © mauritius images / Arnulf Hettrich / imageBROKER
המטבח הגרמני לא נחשב כרגע לאחד מהמשובחים ביותר. אך יש מילה אחת שנשמעת כל יום בין 11:00 ל-14:00, בין אם באתרי הבנייה או במגדלי המשרדים: בתיאבון! ואין זה משנה אם האדם שמולך רעב או שהוא טובע בעבודה. בין שעות הבוקר המאוחרות לאחר הצהריים, כל אחד זוכה לאיחול הזה. גם המתמחה של הבוסית. זה ודאי כמו לומר "אמן" (בתיאבון) בכנסייה (חדר האוכל של החברה). מעולם לא נפגשנו קודם ונתקלנו אחד בשני במסדרון בקומה הרביעית? בתיאבון.
הנשיא הגרמני פרנק-וולטר שטיינמאייר | קטע מצילום © picture alliance/dpa | Britta Pedersen
מאז מגפת הקורונה, המקצוע האולימפי הגרמני ביותר כבר ידוע לכולם: אוורור קצר. תחום מדעי שלם נוצר סביב פתיחה מלאה ומכוונת של חלון אחד או יותר. שלוש או ארבע פעמים ביום? למשך כמה זמן באיזו עונה? אפשר לעשות חצי תואר בפיזיקה רק מלקרוא את החומר בנושא. אוורור קצר הוא עניין גרמני טיפוסי, ואוורור קצר חייב להיות. כן, גם כשבחורף הטמפרטורה בחוץ היא מינוס 10 מעלות.
מישהו אחד הבין את זה: אוורור חייב להיות! | | קטע מצילום: © Chris Barbalis | Unsplash