רגע של שפה - הטור הלשוני
מילים בעלות השפעה

מדוע מילים בודדות יכולות לגרום להתפרצויות רגשיות כה עזות? בזמן משבר הקורונה קתרין קונקל-ראזום עסוקה למעשה בדברים אחרים, אבל הטור שלה מתמקד באפקט ה"אהא!" עבור העתיד. בין השאר, הוא ממחיש עד כמה רחוק בתוך העבר העורכים והעורכות של מילון דוּדֶן צריכים לנבור לעתים קרובות.  

מאת קתרין קונקל-רצום

התאריך הוא ה-18 במרץ 2020, ואני יושבת אובדת עצות מול הלפטופ שלי. נגיף הקורונה   משתולל, העולם קורס, ואיש אינו יודע מה בדיוק צופן לנו העתיד בימים, בשבועות ובחודשים הבאים. המשימה שמוטלת עליי היא להשלים את כתיבת הטקסט הזה, דבר שנראה לי חסר חשיבות בעת הזו. אבל אז אני ממשיכה בכל זאת לכתוב, כפי שהתחלתי לעשות לפני שפרצה המגפה העולמית הזו, מתוך הרצון להבין מדוע השפה יכולה לעורר רגשות ועימותים כל כך עזים. אם כן, הבה נתבונן רגע לאחור ונקווה שנצא מתוך משבר הקורונה באופן שונה מזה שנכנסו אליו.

התחלה מפתיעה
 

אנחנו, חברי המערכת של מילון דוּדֶן (Duden), זוכרים היטב את שבוע העבודה הראשון של חודש ינואר, משום ששבוע זה לחלוטין לא היה שקט כפי שקיווינו. אותו שבוע החל עבורנו עם הידיעה שהתפרסמה בעיתון טורקי, אשר דיווחה שהוספנו למילון את המילה "אינשאללה". שפשפנו את העיניים בתדהמה, בגלל שלא היה לנו שום מושג על כך. התחלנו אפוא לחפש מתי המילה באמת הופיעה לראשונה בדודן. אינספור סוכנויות ידיעות, עיתונים ורשתות חברתיות דיווחו על כך, והם היו לא פחות אחוזי תדהמה מאיתנו כאשר התקבלה תוצאת הבדיקה שערכנו: המילה "אינשאללה" התווספה למילון הגרמני המפורסם ביותר עוד בשנת 1941(!)

איזה תפקיד ממלא קרל מאי?
 

כמובן שגם בעבר ההחלטה לגבי הוספת מילים למילון הייתה תלויה במידת הרלבנטיות של אותה מילה. לשם כך מערכת המילון בוחנת גורמים מסוימים, כמו השכיחות של הופעת המילה בשפה ובעיות אורתוגרפיות בעת הכתיבה. אין ספק שבעיות מסוג זה אכן קיימות, אבל מה לגבי השכיחות? ארכיון ההוצאה של דודן אבד במהלך מלחמת העולם השנייה, ולכן אנחנו חייבים להיעזר במקורות אחרים.
מקורות אינטרנט שונים מצביעים על תוצאות דומות עבור שנות הארבעים של המאה ה-20: בהתאם לכך, בדפי המילון הדיגיטלי של השפה הגרמנית (DWDS) ניתן לראות כי במהלך העשור הראשון והשני של המאה ה-20 חלה ירידה בהיקף השימוש המתועד במילה זו, ואז עלייה מחודשת החל משנת 1940. גם התוצאות ב- Google N-Gramמאשרות זאת. עם זאת, גם אז השכיחות של השימוש במילה לא חזרה לרמות שבהן הייתה סביב שנת 1860. מה יכולה להיות הסיבה לכך? איננו יודעים זאת בוודאות, אבל כמובן שההתפתחויות במלחמת העולם השנייה וההכנה למערכה הצבאית באפריקה יכלו למלא תפקיד בכך, דבר שיתכן שתרם לעניין המחודש בספריו של קרל מאי. ואצל מאי המילה "אינשאללה" מופיעה פעמים רבות. מה אנחנו יכולים ללמוד מכך?  
ראשית, עד כמה שזה נשמע לנו בנאלי: שהידיעה שפורסמה הייתה כוזבת. ושנית: מה שהפתיע אותנו היה היקף ההתלהבות והעניין שהידיעה (הכוזבת) הזו עוררה. משני הצדדים, התומכים והמתנגדים כאחד, היו תגובות רבות לידיעה. חלק מהתגובות תקפו בחריפות את המערכת של דודן, בעוד שאחרות שיבחו אותה. אולי מספיק להציג דוגמה אחת כדי להמחיש זאת: "אינשאללה היא כמובן לא מילה גרמנית, משום שגרמנים לא משתמשים בה ולעולם לא ישתמשו בה. אנחנו העולם המערבי הנוצרי וכך גם נישאר!"
תהליך למידה
הנושא השני שעמד במרכזו של אותו שבוע בינואר היה הוספת פירוש למילה "schwul" (שפירושה העיקרי הוא "הומוסקסואל"). שלושה גברים צעירים מתחו ביקורת על הפירוש השלישי שהצגנו למילה זו ("גרוע, לא מושך, לא מעניין, תוך הבעת רוגז, כעס או דחייה"), יחד עם הדוגמה "הטיול הבית-ספרי היה גרוע (schwul) לחלוטין", שאותה תיארנו כביטוי ארכאי בשפה של בני נוער. אותם מבקרים טענו שאם אנחנו כבר חייבים להציג פירוש שכזה, בשום פנים ואופן לא היינו צריכים לתאר זאת באמצעות דוגמה, משום שדבר זה רק יעודד את הגברת השימוש במילה במשמעות זו. גם בנושא הזה התעורר דיון ציבורי גדול, שהתקיים בחלקו מעל דפי העיתון "בִּילְד". בסופו של דבר עידכנו את ההערה שלנו בנוגע לשימוש התקין פוליטית במילה זו, על מנת להבהיר עוד יותר את ההערכה ביחס לפירוש זה. עם זאת, הדוגמה נשארה, משום שרצינו להציג את כל הפירושים לצד תיאור השימוש בהם בפועל. לצד העובדה שהמקרה הזה עורר סערת רגשות מסוימת, הוא משמש דוגמה לוויכוח ציבורי בנוגע לערך במילון דודן, שבו שני הצדדים למדו משהו. הלוואי שזו תהיה הדרך שבה נלך גם בעתיד בכל הנוגע לדיאלוג עם המשתמשים והמשתמשים שלנו. גידופים פראיים לא מועילים לאיש.
שיהיה לכם שבוע טוב!