גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1) עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

רגע של שפה - הטור הלשוני
דקדוק

Illustration: zwei Sprechblasen über einem Buch
© Goethe-Institut e. V./Illustration: Tobias Schrank

בעלת הטור החדשה שלנו שרון דודואה תקדיש את חיבוריה לסוגיית הדקדוק כשיר הלל לשפה. בחיבורה הראשון היא עסקה בפעלים ובהשפעתם המשחררת.

מאת שרון דודואה אוטו

הקדמה

דקדוק הוא האושר הגדול ביותר בחיים, הלא כן? (למוני סניקט)

כשאני כותבת באנגלית בדרך כלל איני חושבת יותר מדי על דקדוק. ככותבת פורה אני יוצאת מנקודת הנחה שיש לי שליטה מספקת בכללי הדקדוק של שפתי הראשונה באופן המאפשר לי להפר אותם. כשכתבתי את הרומן הראשון שלי the things i am thinking while smiling politely (הדברים שאני חושבת עליהם כשאני מחייכת בנימוס) נהניתי מאוד ליצור מילים משונות כמו „reforgetmembering“. גם אתגרתי את עצמי להעביר רגשות באמצעות שימוש בתיאורים בלתי רגילים כמו במשפט „the emptiness I feel then looks louder than it has ever smelt or tasted before – it makes me shake and weep“ ("הריקנות שאני חשה לאחר מכן נראית קולנית יותר מהריח או מהטעם שלה בעבר - זה גורם לי לרעוד ולהתייפח")

התמצאותי בדקדוק של השפה האנגלית נובעת מתחושה פנימית. איני יכולה לומר שהדבר תקף גם בנוגע לדקדוק הגרמני. גם אם אני נהנית להשתעשע עם מילים חדשות ותיאורים לא קונבנציונליים הרי שהדקדוק הגרמני הוא עניין רציני הרבה יותר עבורי. אף כי נראה שיש לי טעויות רבות יותר בגרמנית מאשר באנגלית הידע שלי בתורת הדקדוק הגרמנית מעמיק לאין ערוך ממקבילו באנגלית.
 
בחיבוריי בטור הלשוני בשבועות הקרובים אחלוק איתכם כמה מההבחנות המצחיקות שלי על פעלים, שמות עצם, תחיליות, כינויי גוף, מילות יחס ופיסוק. אין לי שום כוונה להעביר שיעורי דקדוק שכן איני בלשנית. אפשר לראות בכך שיר הלל לשפה באופן כללי שהיא מתנה ובמיוחד לשפה הגרמנית. ייתכן מאוד שדקדוק אינו האושר הגדול ביותר בחייכם אך כולי תקווה כי הרהוריי בנושא ימצאו חן בעיניכם.  
 

פעלים

חשבתי שאמנות היא יותר פועל מאשר שם עצם
(יוקו אונו)



מכל חלקי הדיבר בכל שפה נתונה פעלים הם האהובים עליי ביותר. אני מחשיבה עצמי לאדם אופטימי. כאקטיביסטית אני חייבת להאמין שסדר הדברים הקיים יכול להשתנות וגם ישתנה. פעלים מעבירים לדעתי תמיד תחושה של תהליך ושינוי. פועל נותן שם לפעולה. באותו הזמן הוא גם מרמז על כך שקרה משהו אחר לפני שהפעולה החלה. ודאי שיש יוצא דופן אפשרי - הפועל "להיות". אני כותבת "אפשרי" שכן איני מחשיבה את עצם ההוויה כמשהו סטטי. ואכן בשפה הספרדית יש שני תרגומים לפועל "להיות": בפועל  “ser” משתמשים כדי לציין תכונות או מצבים קבועים, למשל "אני מאנגליה", "היא שוטרת" ו"הם גבוהים". לעומת זאת הפועל  “estar” שהוא הקרוב ביותר למשמעות של "להיות" לדעתי משמש לתיאור רגשות ומצבים רגעיים ולא תמידיים (יש לקוות), למשל "אני חולה", "אתה כותב" ו"אנחנו במטבח".
 
כסופרת פוליטית באופן מודע שעוסקת בשוויון בין הגזעים ובפמיניזם אני מעניקה לפעלים חשיבות רבה מאין כמותה. השיח השליט בסוגיית האפלייה מתרכז בראש ובראשונה בשמות עצם: "גזע", "אתניות" ו"צבע עור". משתמשים במילים "תרבות" ו"רקע הגירה" בדיונים ובמאמרים כאילו הן חלק ממאפיינים בלתי ניתנים לשינוי של האדם. איני יכולה להימנע מלחשוב שהדגש הושם במקום הלא נכון. לא יהיה קל יותר לשנות את מה שאנשים עושים מאשר את מה שהם? בניגוד למה שנהוג לחשוב לא מעליבים אישה שחורה בשל צבע עורה ולא תוקפים אדם יהודי בשל אמונתו. בשני המקרים יש חוסר צדק מכיוון שמישהו מפלה אותם.   


הדיון העכשווי על מחיקת המונח "גזע" מהחוקה הגרמנית התעורר על רקע ההכרה בעובדה כי אין בסיס מדעי לחלוקה של גזעים של בני אדם. אלו התומכים בשינוי מציעים מונחים חלופיים כמו "מוצא אתני" או "שיוך גזעי". מבין שני המונחים אני מעדיפה את השני. המילה “Zuschreibung” (שיוך) עובדת כאן היטב מכיוון שמקורה בפועל “zuschreiben” (לשייך, לייחס) המבהירה כי הפעולה היא זו הגורמת לאפליה. הבעיה טמונה בפעולת האפליה. אילו הדבר היה תלוי בי הייתי מחליפה את המילה "גזע" במילה "racialisation" (חלוקה לקטגוריות לפי גזע). שם העצם  "racialisation" מקורו בפועל “to rassify” (לחלק לקטגוריות לפי גזע). הדבר יאפשר תיקון של חוסר צדק: פעולותיהם של אלו שהיו מעורבים בגזענות כלפי אחרים בין אם באמצעות המצאת תיאוריות גזעניות, חלוקת המין האנושי לגזעים שונים, השתתפות ברצח עם או הסכמה שבשתיקה עם הנ"ל יעמדו במרכז השיח הנוגע למאבק בגזענות בכל צורה.  
 
למען הדיוק למילים כמו “Zuschreibung” ו"Rassifizierung" יש צורה של פועל אך הן מציינות שמות תואר. הן ידועות במונח הדקדוקי "בינוני". שמות פעולה הם צורה של פועל והם מציינים שמות עצם. בשפה הגרמנית מרבים להשתמש בשמות פעולה כדי לתאר אנשים. מילים כמו “die Studierenden” (הסטודנטיות והסטודנטים או באופן מילולי "אלו הלומדים") ו“die Lehrenden” (המורות והמורים או באופן מילולי "אלו המלמדים") מתייחסות לזכר ונקבה כאחד. זו הרחבה משמעותית של השפה המאפשרת לכלול אנשים שאינם מסומנים כזכר או נקבה. עד כה הגדירה השפה הגרמנית באמצעות הדקדוק קבוצות כזכר או נקבה.
 
איני מסכימה עם אלו הטוענים כי שינויים בשפה אינם משפיעים על המציאות. אני מאמינה בהשפעתם המשחררת של הפעלים - הבה נעשה בהם שימוש מושכל!
 

רגע של שפה - הטור הלשוני

אנו מקדישים את הטור הדו-שבועי שלנו "רגע של שפה" לענייני שפה כתופעה תרבותית וחברתית. כיצד מתפתחת השפה, מהי הגישה של הסופרים והסופרות ללשון שהם משתמשים בה, כיצד היא מעצבת את החברה? כותבי טורים שונים, אנשים שיש להם זיקה מקצועית או אחרת לשפה, יכתבו על נושא הקרוב לליבם בשש מהדורות עוקבות.