ג'אז 2021
שוק והלם? בדיוק להפך
"מה הערך של המוזיקה שלנו?" בשנת 2021, סצנת הג'אז התאפיינה בחיפוש הולך וגובר אחר אסטרטגיות של עזרה הדדית פרודוקטיבית, סולידריות פוליטית, ביסוס רשת קשרים איתנה וגישה אינדיבידואלית-חדשנית.
מאת רנאטה דה רין
ראשית החדשות הטובות: המשך פעילותה של התוכנית "שימור וחיזוק התשתית המוזיקלית בגרמניה" אפשר למספר רב של מועדוני הופעות ואולמות מוזיקה לבקש תמיכה נוספת עבור שנת 2022, ועל ידי כך להבטיח את קיומם, לפחות באופן זמני. משרד התרבות הגרמני הקצה לתוכנית 17 מיליון אירו עבור שנת 2022, והיא מנוהלת על ידי "יוזמת המוזיקה" (Initiative Musik). תמיכה זו דואגת לכך שמוזיקאים יוכלו להמשיך להופיע, וגם שניתן יהיה לשלם את שכרם של כל אלה שבלעדיהם לא ניתן לקיים הופעות: החל מעובדי ארגון וניהול, ועד לטכנאים ולעובדי הבמה חסרי התחליף. כל אלה ספגו הפסדים כבדים גם בשנת 2021. "הדיון על אי-היציבות של עולם הג'אז ממשיך להתקיים. התוכנית 'Neustart Kultur' הזרימה למערכת הרבה כסף שמיועד לתחום הג'אז, לצורך השקעה בתשתית ובעבודה אמנותית. כעת נותר לחכות ולראות אילו תובנות יתגבשו מתוך התקופה הזו, ואם בעתיד הדברים ייעשו בצורה שתבטיח יציבות גדולה יותר", כך אומרת קתרין פכלוף (Kathrin Pechlof), מוזיקאית בעצמה והמנכ"לית של IG Jazz Berlin. רוברט לנדפרמן, שבתור קונטרה-בסיסט בפרויקטים רבים וכמרצה באוניברסיטה למוזיקה של מנהיים מכיר מקרוב את "התחום התעסוקתי של הג'אז", מביע צער על כך שהמבנה של חלוקת המשאבים בתוך עולם הג'אז "לא עלה בקנה אחד עם המטרות הללו, מה שגרם למקרים רבים של חוסר צדק."
יותר מאשר תוכנית מגירה: סטרימינג
במקביל להופעות החיות שקיומן התאפשר בשנת 2021, בין אם באמצעות תמיכה כספית או בלעדיה, ובכל מקרה תחת מגבלות מחמירות, התפתחו פורמטים מקצועיים של שידור. האיכות של יוזמה זו גבוהה בהרבה מהממוצע: האתר Berta.Berlin, למשל, מציג סרטונים מהופעות שנבחרו ונערכו בקפידה על ידי אנשי מקצוע, תוך התמקדות באירועים המתקיימים בברלין. בדרך זו, ניתן היה לפרסם ולשווק בערוצים דיגיטליים שונים הקלטות של לא מעט אירועי ג'אז מכל מקום אפשרי, "בצורה עצמאית, ללא כוונת רווח ובמימון עצמי". ההקלטות הללו, שכללו סאונד איכותי במיוחד ווידיאו ברזולוציה גבוהה, הציבו רף גבוה עבור המרחב התרבותי הדיגיטלי של מוזיקאי הג'אז הגרמניים...גם מועדוני הופעות שידרו את האירועים שלהם בדרכים שונות: כך, למשל, ה- Loftבקלן, Ella & Louis במנהיים וה- Jazzhalleבהמבורג. פסטיבל הג'אז של ברלין למוזיקה מאולתרת (7-4 בנובמבר) אפילו העז לקיים מתכונת של פסטיבל מקוון חינמי טרנס-אטלנטי, שבמהלכו שודרו ההופעות לקהיר, יוהנסבורג וסאו פאולו. הרעיון של פסטיבל היברידי ומבוזר נאלץ אמנם להיאבק בקשיים טכניים, אך ללא ספק הוא יכול לשמש כמודל עתידי: באולם הבטון של מתחם אירועי התרבות Silent Green תוכננה במיוחד סביבה מרובת מסכים, עם ארבעה משטחי הקרנה היקפיים שאותם יכלו להפעיל באופן עצמאי המבקרים במקום. במקביל, הוקרנו יצירות אודיו-ויזואליות שהוזמנו מסאו פאולו, לצד שידור חי מאתרי ההופעות השותפים.
יריד הג'אז jazzahead! התקיים על הבמה בחודשים אפריל-מאי 2021, ובחלקו הגדול שודר בצורה מקוונת – בהתאם למוטו "Close together from afar". בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי למבקרים מתעשיית המוזיקה שנרשמו מראש, ולאחר מכן פורסמו ההקלטות של הקונצרטים המלהיבים גם עבור הציבור הרחב.
הפסטיבלים חוזרים לפעילות בכל גודל אפשרי
החל בסדרת הקונצרטים של ה- Jazzkeller69 התוסס, שהתקיימה תחת חסותו של Wolf P. "Assi" Gloede באתר הופעות חדש בברלין, פסטיבלMoers האקספרימנטלי (שחגג את שנת היובל להיווסדו), התוכנייה הקטנה באולם ההופעות Ort שבוופרטל, ה- Winterjazzבקלן בניצוחה של האוצרת Angelika Niescier, הסדרה הניסיונית המרשימה והתשיעית במספר של Monheim Triennale שהתקיימה בחודש יוני, ועד ל- Jazzopen(המאוד פתוח) בשטוטגרט, בכיכר Schlossplatz המרשימה: הפסטיבלים חזרו לפעילות בכל גודל אפשרי, עם תקציבים שונים מאוד.פרס הג'אז הגרמני ממשיך את דרכו של ה-ECHO
פרס הג'אז הגרמני הוענק לראשונה על ידי שרת התרבות מוניקה גרוטרס, כפרס בינלאומי שגרמניה מעניקה עבור הישגים תרבותיים ייחודיים במוזיקת הג'אז או למען קידומם. במוזיקת הג'אז או למען קידומם. מטרת הפרס היא "להבליט ולשמר את המגוון של יוצרי הג'אז בגרמניה, להוקיר את היצירתיות והחדשנות של סצנת הג'אז הבינלאומית, ולבסס באופן עמוק את מעמדו התרבותי של הג'אז בחברה." פרס זה מחליף – כמעט בתור "גרסה משוחררת" של קודמו – את ה-Echo Jazz, ומעניק 10,000 אירו ב-31 קטגוריות. עם הזוכים נמנו הפסנתרנית היפנית-ברלינאית אקי טאקאסה, הגיטריסט רוני גראופה יליד Karl-Marx-Stadt, רביעיית יוליה הולסמן עם אולי קמפנדורף (אלבום השנה), ו- PHILMשל פיליפ גרופר (להקת השנה). שני פרסים – מתופף השנה ואמן השנה – הוענקו לכריסטיאן לילינגר הברלינאי, שבוחן פעם אחר פעם באופנים שונים דרכים חדשות לאילתור קולקטיבי, וחוקר את התחום שבין ג'אז למוזיקה חדשה.ועוד מוזיקאים מצטיינים
אקי טאקאסה, פסנתרנית הג'אז והמלחינה המתגוררת בברלין, קיבלה כהוקרה על מפעל חייה את פרס אלברט מנגלסדורף. פרס הג'אז של מדינת הסן הוענק לפסנתרן כריסטוף זנגר, ופרס הג'אז של באדן-וירטמברג ניתן לגיטריסט והמלחין המתגורר בשטוטגרט, כריסטוף נויקירש. פרס הג'אז של ברלין הוענק למלחין והפסנתרן הברלינאי האנֶס זֶרְבֶּה, ואילו בפרס הג'אז של המבורג מטעם הקרן ע"ש ד"ר E. A. Langner זכה המלחין והמתופף סילבן שטראוס המתגורר באלגאו. מספר פרסים הוענקו גם לפטר ברוצמן: סקסופוניסט, נגן קלרנית, אמן חזותי, אקטיביסט, אגדה עוד בימי חייו, שהשנה מלאו לו 80.סצנה בעלת מעורבות – פוליטיזציה של הג'אז?
בתור תגובה ל"השקת" פרס הג'אז הגרמני, קבוצת מוזיקאים ומוזיקאיות הביעו במכתב פתוח את דעתם, ובפרט לגבי תת-הייצוג של שחורים ואנשים אחרים שאינם לבנים במועצת המנהלים ובחבר השופטים של הפרס, ואפילו בתור מועמדים: "... האיזון המגדרי שאליו הגיע השנה פרס הג'אז הגרמני הינו צעד חשוב ביותר עבור סצנת הג'אז, אך הוא מהווה רק היבט קטן של מגוון, ובמידה רבה איננו מספיק", כך לפי החתומים על המכתב.גם איגוד הג'אז הגרמני החל לגלות יוזמה פוליטית: במהלך התקופה שקדמה לבחירות לבונדסטג בשנת 2021, הוא הפנה שמונה שאלות למפלגת הירוקים, מפלגת "די לינקה", ה- CDU/CSU, ה- SPD וה- FDP. בתשובותיהן הביעו המפלגות במספר רב של נקודות תמיכה גדולה בעמדות הפוליטיות של איגוד הג'אז ביחס לנושאים תרבותיים ומקצועיים. ללא קשר לתוצאה הקונקרטית של מהלך זה, מה שברור הוא שהג'אז בגרמניה דורש לובי שייצג אותו בפוליטיקה, ותובע מהשחקנים הפוליטיים בעתיד הרבה יותר מהצהרת כוונות.
ריינר מיכאלקה, שמשמש בין השאר כמנהל פסטיבל במונהיים, אומר כי "דור צעיר מנסה כיום ליצור לכידות בין המוזיקה והחיים שלו לבין רעיונותיו על עולם טוב יותר." במילים אחרות, הג'אז בגרמניה שוב פונה לעסוק (סוף סוף) בשאלות חברתיות. דבר זה בא לידי ביטוי בנושאים שבהם בחר לעסוק "פורום הג'אז של מכון הג'אז דרמשטט" (בין ה-30 בספטמבר ל-2 באוקטובר), שהתקיים השנה כביאנלה, תחת הכותרת: "שורשים / מולדת: עד כמה הג'אז פתוח?" במהלך האירוע נידונו נושאים כגון "שייכויות", "שורשים" והמשמעות של מוצא רגשי, משפחתי או אתני של מוזיקאים ומוזיקאיות מכל העולם. במגמה זו משתלבים גם חילופי הדורות בשורותיו של מגזין הג'אז הוותיק ביותר בגרמניה, Jazz Podium, שלאחר תקופת מעבר הגיעו לסיומם בשנת 2021: מינוי המנכ"לים החדשים של כתב העת, אדם אולשבסקי ואניה פרקמן, השלים בהצלחה את המייקאובר של כתב העת, וזאת מבלי לפגוע במהות, ובפרט בתודעה הפוליטית שלו.
את רשימת הנושאים שבהם הם עוסקים הרחיב גם איגוד הג'אז הגרמני: החל מה-13 באוקטובר, האיגוד מציע למוזיקאי ג'אז מקצועיים, כמו גם למוזיקאים בהתהוות, אירועים מקוונים בנושאים כגון מגדר ומגוון, קיימות, חינוך והתמקצעות. האקדמיה הדיגיטלית Insight Out זוכה לתמיכה של "יוזמת המוזיקה" (Initiative Musik).
ברלין וקלן ממשיכות לשמש כבירות הג'אז של גרמניה
בשלהי קיץ 2021 התקיים לראשונה בקלן "Cologne Jazzweek", שזכה להצלחה גדולה. סצנת הג'אז של קלן מציגה דרך דיאלוג בינלאומי את המגוון, החיוניות והפלורליזם של הג'אז. מוזיקאים גרמניים, וביניהם רבים המתגוררים בקלן, הופיעו לצד מוזיקאים בינלאומיים באתרים שונים בעיר. באמצעות הפסטיבל הזה מציגה קלן התפתחות עקבית: הרמה של החינוך המוזיקלי בשטח, התפקיד שהעיר ממלאת בתור מרכז בינלאומי בסמוך לצרפת והולנד, ריבוי המופעים באיכות מקצועית, כל אלה מתלכדים לכדי פסטיבל בינלאומי המהווה מוקד משיכה. אחד המרכיבים המרכזיים בפסטיבל הוא ההשתתפות התוססת של הסצנה, שמאז 2015 מקיימת את "ועידת הג'אז של קלן" ומארחת את הפסטיבל החדש.בחודש אפריל, פסטיבל הג'אז של ברלין זכה להכרה בתור פסטיבל הג'אז הוותיק ביותר באירופה: "רשת הג'אז של אירופה" (Europe Jazz Network) העניקה לו במהלך פסטיבל הג'אז האירופי (ה-EJC) שהתקיים בטאלין בירת אסטוניה את פרס EJN לתוכנייה הנועזת. הפרס מוענק מדי שנה לפסטיבל או לאתר הופעות שבולט במיוחד באמצעות תוכנייה מסעירה ומעניינת. בנימוקים להענקת הפרס נכתב: "מזה שלוש שנים משמשת נאדין דבנטר בתור האישה הראשונה בהיסטוריה של פסטיבל הג'אז שמכהנת כמנהלת אמנותית. במהלך מגפת הקורונה היא עיצבה תכנייה פנטסטית שמתקיימת באתרים רבים – בהם גם 'גשר מוזיקלי' דיגיטלי בין ברלין וניו-יורק, שהמחיש בבירור עד כמה חשוב בזמנים של בידוד לחפש אחר שיתוף פעולה ועבודה בצוותא." באופן כללי, סצנת הג'אז הברלינאית נחשבת גם כיום להרפתקנית ביותר בגרמניה ולזו שמקיפה הכי הרבה סגנונות, מבלי לשקוט על שמריה, בין טכנו, היפ הופ ואילתור חופשי.
עבור כולם, ובראש ובראשונה עבור הג'אזיסטים והג'אזיסטיות הצעירים והצעירות, מדובר בניסיון מעצב, לנוכח העובדה שפתאום קשה אפילו יותר ליישב בין רצון למעשה, בהשוואה לזמנים "נורמליים". לכך יכולה להיות השפעה חיובית, משום שיותר מבכל זמן אחר, (שוב) יש מקום מרכזי לשאלה: מה הקשר בין המעשים שלי לבין ההתפתחויות החברתיות העכשוויות? וגם: עד כמה ג'אז הוא יותר מרק מוזיקה?