עתיד ירוק
בעלי החזון

על אנשים ששואפים לשנות את העולם: שבעת המדענים, היזמים והאקטיביסטים הללו פועלים בגרמניה למען עולם בר קיימא, וחותרים ללא הרף לעצב את העתיד כפי שהם חולמים שיהיה.  
 

מאת יוהנס זלר

הייקה פרוינד: זו שחולמת על אנרגיית היתוך

המדענית והמומחית לטכנולוגיית לייזר הייקה פרוינד חולמת להגשים חזון מוכר, ועדיין אקטואלי, של עתיד שבו ניתן יהיה לייצר אנרגיה נקייה מפחמן דו-חמצני: החלום על אנרגיית ההיתוך. הסטארט אפ Marvel Fusion ממינכן, שאותו מנהלת פרוינד, שואף לא פחות מלחולל מהפכה בתחום ייצור החשמל. צוות בינלאומי המורכב ממדענים בתחום ההיתוך ומומחים מתחום טכנולוגיית הלייזר והננו-טכנולוגיה שוקד בימים אלה על פיתוח של כור ניסיוני. חומר הבעירה המתוכנן לשם כך, מימן-1 ובור-11, אמור למנוע ייצור של פסולת רדיואקטיבית. "אנרגיית היתוך יכולה לשנות את העולם. מדובר במקור אנרגיה בטוח ונקי, שיכול לספק מענה לצרכי האנרגיה של העולם", מסבירה פרוינד את המשיכה שלה לסוג זה של הפקת אנרגיה.
• המדענית והיזמית הייקה פרוינד משוכנעת שניתן לחולל מהפכה בייצור החשמל . | צילום: picture alliance/SZ Photo/Friedrich Bungert

הראלד ולצר: זה שמציע מודלים חלופיים

במאה ועשרים השנים האחרונות, היקף האובייקטים שהינם מעשה ידי אדם הכפיל את עצמו כל 20 שנים בערך. "העולם משתנה במהירות גדולה יותר ויותר מטבעי למלאכותי, או מוטב לומר: מעולם חי למת", כך מתאר את המגמה הזו הראלד ולצר, סוציולוג ופרופסור לעיצוב תהליכי שינוי בני קיימא. ולצר, שספרים פרי עטו הפכו לרבי מכר, מבקר מזה עשרות שנים את תאוות הבזבוז של החברה שבה אנו חיים. במקביל, הוא מחפש ללא הרף אחר חזון חיובי של העתיד: הקרן שלו, Futurzwei, אוספת דוגמאות לאוטופיות קטנות וגדולות ומודלים קיימים שמציעים חלופות נגד לקפיטליזם של תרבות הצריכה הבזבזנית. הקרן מציגה "מפה של הצלחות", אשר מאפשרת להתוודע למאות פרויקטים בני קיימא שפועלים במרחב דובר הגרמנית - החל ממפעל כימי ללא נפט ועד עכבר מחשב המיוצר באמצעות סחר הוגן. 
• הסוציולוג ולצר הוא גם מרואיין מבוקש בתוכניות אירוח, כמו זו שבתמונה משנת 2020 אצל מרקוס לנץ | צילום: © picture alliance/Geisler-Fotopress/gbrci

אוליבר רידל: הממחזר של המיחזור

אוליבר רידל, המייסד של חברת Biofabrik  מדרזדן, מתאר את המקצוע שלו בתור " Chief Executive Optimist". מאז שנת 2011, החברה שלו שואפת לחולל מהפכה בכל הנוגע למחזור של חומרי גלם: קבוצת Biofabrik  מפתחת טכנולוגיות בנות קיימא להפקת אנרגיה, ייצור מזון ופינוי פסולת. רגע ההארה של רידל התרחש במהלך מסע על אופנוע בהודו, כאשר הבין כיצד מדינות מתפתחות מתנהלות בנוגע  לפלסטיק: "שם התגבש אצלי הרעיון שאנחנו חייבים להפוך את כל התחום הזה למבוזר – לשים קץ למפעלים הגדולים ולעבור למכולות קטנות ששוכנות לצד הכפר, שאליהן אנשים יכולים להביא פסולת פלסטיק תמורת תשלום, ואז מהפלסטיק הזה ניתן יהיה לייצר מוצרים." באמצעות הפתרונות שהמכולות הללו יכולות לספק למדינות מתפתחות, רידל ועמיתיו רוצים לתפוס כמה ציפורים במכה אחת: לצמצם את כמויות הפסולת, למחזר ולהשביח תוצרי פסולת לצורך הפקת אנרגיה ודלק, וליצור הכנסה בטוחה עבור אוספי פסולת. וכדי להפחית את השימוש בדלקי מאובנים, חברת Biofabrik  גם פיתחה דשן נוזלי ביולוגי שעשוי ב-100% מדשא שגדל בכרי מרעה.
רידל, המייסד של Biofabrik, עומד במתקן של "WastX Plastic" שהופך פסולת פלסטיק לדלק. | צילום: © picture alliance/dpa/dpa-Zentralbild/Robert Michael

כריסטוף מיינל: זה עם הענן

כריסטוף מיינל הוא חוקר בתחום מדעי המחשב ופרופסור לטכנולוגיית מידע. אבל בתור המנהל של מכון האסו פלטנר בפוטסדאם, מה שמרתק אותו יותר מכל הוא הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות תקשורת מודרניות עבור החינוך הדיגיטלי. "המימוש של הפוטנציאל הזה הוא משימה חברתית חשובה", הוא אומר. הפלטפורמה openHPI, שאותה פיתח המכון שבניהולו, מציעה גישה חינמית למה שמכונה MOOCs (Massive Open Online Courses – "קורסים המוניים מקוונים פתוחים"), שבהם כבר לוקחים חלק מאות אלפי משתתפים, אשר רוכשים באמצעותם ידע אוניברסיטאי שמונגש בצורה מקוונת. חינוך כללי דיגיטלי לכולם – ועוד בחינם – זה החזון שמנחה את מיינל ואת openHPI.
חינוך כללי דיגיטלי לכולם: זו הייתה המטרה של כריסטוף מיינל, הדיקן של אוניברסיטת פוטסדאם, כאשר ייסד את הפלטפורמה החינוכית openHPI. | צילום: © HPI / Kay Herschelmann

איידה שרייבר: חשמל זורם בכפות ידיה

הרבה זמן בדרכים, בעיקר במאלי וניז'ר: המיכלים הסולאריים של איידה שרייבר ובעלה טורסטן מספקים אנרגיה ירוקה לעשרות כפרים. | צילום: © Africa GreenTec בשנת 2014 נסעו איידה שרייבר ובעלה טורסטן דרך מאלי, ארץ הולדתה של איידה. לאחר שבני הזוג בעלי המודעות הסביבתית הבחינו כי הפקת החשמל במדינה נשענת על גנרטורים זוללי דלק, היה להם ברור כי הפעילות למען הגנת הסביבה צריכה להתחיל באפריקה שמדרום לסהרה - אזור שבו יותר ממחצית מהאוכלוסייה לא מחוברת לרשת החשמל. שם, הפקת חשמל באופן ידידותי לסביבה הינה תנאי הכרחי כדי שהאוכלוסייה תוכל לאמץ נקודת השקפה מתאימה. באזור זה, חשמל זורם משפר את חיי התושבים, מאפשר להקים עסקים קטנים ויוצר מקומות עבודה. איידה שרייבר ובעלה נטלו לידיהם את היוזמה והקימו את חברת Africa GreenTec. החברה מייצרת מיכלים סולאריים ניידים וזולים שניתנים להקמה תוך יומיים בלבד. עד כה, עשרות כפרים זכו בדרך זו לאספקת אנרגיה, בעיקר במאלי וניז'ר. החזון של Africa GreenTec הוא להנגיש אנרגיה ממקור בר קיימא אפילו למקומות הנידחים ביותר.  

פליקס פינקביינר: שותל העצים

כשפליקס פינקביינר היה בכיתה ד', הוא הציג בפני חבריו לכיתה מצגת על שינוי האקלים וניסה לשכנע אותם לשתול עצים. אמר, ועשה: שלוש שנים לאחר שנולדה היוזמה Plant-for-the-Planet, כבר נשתלו בזכות הפרויקט שלו מיליוני עצים. בשנת 2011, פינקביינר שהיה אז בן 14 נאם בפני העצרת הכללית של האו"ם: "אנו הילדים יודעים שהמבוגרים מכירים את האתגרים ואת הפתרונות. מה שאיננו מבינים, הוא מדוע עושים כל כך מעט", כך אמר בזמנו, בנאום שהפך אותו לאחד הדוברים החשובים של תנועת Fridays For Future. היוזמה של Plant-for-the-Planet ממשיכה לפעול וצומחת בקביעות, תוך שהיא מארגנת סדנאות ומעודדת אנשים מכל רחבי העולם לתרום למען עצים חדשים. עד היום נשתלו יותר מ-77 מיליון עצים, הודות ל- Plant-for-the-Planetולארגונים שעובדים עמה בשיתוף פעולה.
פליקס פינקביינר הפך לאחד הדוברים החשובים של תנועת Fridays For Future. | צילום: © picture alliance/dpa/Lino Mirgeler

יוליאנה קרונן: מגייסת התרומות

יוליאנה קרונן, שמחזיקה בתואר דוקטור למנהל עסקים, נמצאת מזה עשרות שנים בחוגים הכלכליים הבינלאומיים. עם זאת, כיום היא מציגה עצמה קודם כל בתור המייסדת והמנכ"לית של Innatura, חברה שמגייסת תרומות למטרות צדקה. הסיפור של Innatura התחיל בשנת 2011, עם 200,000 בקבוקי שמפו שבטעות נכתב עליהם תיאור שגוי. קרונן, ששימשה באותה עת כיועצת לחברות, שמעה שהיצרן מנסה בייאושו להיפטר מהסחורה ופנתה לארגוני סיוע שונים, אך גם הם לא ידעו מה לעשות עם כמות כזו של שמפו. היא גילתה שחברות גרמניות משליכות לפח מדי שנה מוצרים חדשים לחלוטין בשווי של שבעה מיליארד אירו. הסיבות לכך נראות לעתים קרובות זניחות: תווית שגויה, טעות זעירה בייצור, כמות מילוי שונה במקצת. קרונן הבינה את הפוטנציאל הכלכלי, החברתי והסביבתי שטמון בשימוש במוצרים הללו: Innatura אוספת מוצרים כאלה, מאחסנת אותם ולאחר מכן מוסרת אותם בעלות סמלית לארגונים ללא כוונת רווח. כבר בשנתיים הראשונות הצליחה Innatura לגייס תרומות בשווי של שלושה מיליון אירו עבור יותר מ-300 ארגוני צדקה. ומהי המוטיבציה של קרונן? "חשבתי שבדרך זו אני יכולה לקדם מטרות שונות לחלוטין, מאשר רק לנסות להגדיל בעוד 0.03% את הדיבידנדים של תאגידים שנסחרים בבורסה הגרמנית."  
• מיועצת עסקית ליזמת חברתית: באמצעות המיזם innatura מעבירה יוליאנה קרונן לארגוני צדקה מוצרים שלא ניתן לשווק באופן מסחרי. | צילום: © Selina Pfrüner