In-Visible
קלישאה של היסטוריוגרפיה

מכונת סאונד טכנו-פואטית-נשית עוקבת אחר מנגנונים ופרקטיקות של אי-נראות ומבצעת אותם. קושרים בין רפלקסים, ריקודים שבורים ונופי קול ומשתמשים בהם לצורך העלאת זיכרונות ילדות טראומטיים וסיפורים על הרחם וחשיפת הקופסה השחורה האנושית. 

מהם היחסים למרחב שבו אנו הופכים לתיעוד, בין הרצון להיות נוכח ובאותה העת להיעלם; בדרך אולי לייפות, כמעט לטהר את מה שנראה נתעב; לחוש את הרגע שבו אדם מאוים. לכתוב מחדש את העור של שרשרת האימהות.

הכוריאוגרפית הגרמנייה-קולומביאנית ביביאנה חימנס והכוריאוגרפית ואמנית הקול הישראלית-גאורגית אנאבל דביר נכנסות לדיאלוג בין תרבותי עם ההרכבים שלהן. באמצעות ריקוד, מוזיקה, הפקת קול וסיפורים הן בוחנות את העקבות והתפוצה של האי-נראות, התנגדות והוויה נשית ושואפות  להחיות ולשנות חלקים מהעבר בהתגלמות ההווה.


התנגדות של נשים בעבר מעצבת את חיינו עד היום, אך כמעט לא בהיסטוריוגרפיה. האם נוכל לאסוף את עקבות האי-נראות, את הקולות הפזורים של המרד הנשי ואת סימני התקווה החולפת? בלתי נראה: קלישאה של היסטוריוגרפיה מנסה להזמין להתנגשות רב-תחומית בין עבר, הווה ועתיד - הדמיון שלנו הוא כלי לחשיבה על החיים, האמנות והקהילה. כדי לשרוד