כאשר ילדים לומדים שתי שפות כבר בגיל צעיר כישורי השפה שלהם מתפתחים. נוסף על כך שליטה בשתי שפות מהווה יתרון קוגניטיבי בתחומים רבים, למשל מתמטיקה. פרופסור מיכאלה סמבניס (Michaela Sambanis) ופרופסור היינר בטגר (Heiner Böttger) טוענים כי יש צורך בשינוי פרדיגמה ומבהירים כיצד הוא עשוי להצליח.
חסרי חוש הומור, דייקנים בצורה מוגזמת, חסכנים במילים וקרירים – כשחושבים על התיאורים הללו, מיד עולה בראש לאום מסוים: הגרמנים. את הרשימה הזו אפשר להמשיך בלי סוף, אך במאמר זה נתמקד בחמישה הרגלים שניתן להגדירם כ"גרמניים טיפוסיים".
במסגרת החיפוש אחר הסדר הגרמני הידוע לכול שאלתי גרמנים וזרים המתגוררים בגרמניה על אודות יחסם לסוגיית הסדר. כמו כן אני מנסה להתחקות אחר מקור הסטריאוטיפ הזה ואופן התפשטותו.
עולמות חדשים נפתחים בפנינו בזכות שפות (זרות). על פי רוב אנו מרגישים הכי בטוחים בשפת האם שלנו. ד"ר תורסטן פיסקה, פרופסור באוניברסיטת ארלנגן-נירנברג, מסביר בריאיון מדוע שפת האם אינה בהכרח השפה שאנו מדברים הכי טוב.
(24 בנובמבר 2020 )
העניין בשפה הגרמנית ברחבי העולם משתנה מאזור לאזור ומושפע גם מעמדות פוליטיות. יוהאנס אברט, המזכיר הכללי של מכון גתה, מספר על כך בריאיון עם כתב העת "מחקר והוראה" (Forschung & Lehre).
דיאלקטים, שפתם של הצעירים, רב לשוניות והתפתחותה של השפה - כיצד אנו מתייחסים לכל אלה? אתר אינטרנט חדש של אוניברסיטת פוטסדם להכשרה ולהוראה מציע למורים ולגננות את האפשרות לבחון מחדש את גישותיהם בנוגע להתפתחויות השונות של השפה.
אם קוראים ספרות לא כמייצגת מציאות אלא שמים לב בראש ובראשונה למשחק שלה עם השפה, למבנה שלה ולמשמעויות שבה, הרי שאפשר לגלות פוטנציאל לשוני ותרבותי מחשבתי עצום הגלום בה. קול קורא לעיסוק שונה בספרות בהוראת גרמנית כשפה זרה.
כשמדובר באוצר מילים חושבים לומדים רבים לרוב על רשימות אינסופיות של מילים בודדות שיש לתרגלן. אולם שפה כוללת לעיתים קרובות צירופים כבולים שיש להם משמעויות ספציפיות שראוי לתת עליהם את הדעת גם בשל ההקשרים התרבותיים שלהם.
כל ילד שלישי בגרמניה נולד במשפחה בעלת רקע של הגירה, כך מציינת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אשת החינוך, הפרופסור אנטיה וילדמן מאוניברסיטת קובלנץ-לנדאו, חוקרת ובודקת כיצד אפשר להשתמש ברב-לשוניות של ילדים אלו בבית הספר היסודי.
