רגע של שפה - הטור הלשוני
ויכוח גדול על כוכבית קטנה

כוכבית המגדר היא סלע המחלוקת - גם הנינג לובין נוקט עמדה בוויכוח הסוער. הוא סבור שעלינו להנמיך את הלהבות ולקיים דיון אובייקטיבי סביב סוגיית המגדר.

מאת הנינג לובין

הציבור הגרמני סוער לאחרונה בשל נושא הקשור לשפה: מגדר. הכוונה היא לנייטרליות מגדרית. לא פעם שומעים בגרמנית גם מושגים כמו "הכלה מגדרית", "הגינות מגדרית" או "רגישות מגדרית". המשמיצים מכנים את מאמצי ההכלה המגדרית כ- “Genderei” (אובסיסיביות בענייני מגדר) או "Genderwahn" (שיגעון בענייני מגדר) או אף גרוע מכך. מדובר במחלוקת לשונית קלאסית: סוגיה לשונית מעוררת התנגדות, הוויכוח מחריף והופך להיות פוליטי ומתישהו העמדות בסוגיה הופכות לסמל להשקפת עולם סדורה. לאחרונה אנו עדים להתבטאויות שונות בכלי התקשורת. האם יש סיכוי שנתיר אי פעם את הסבך?      

סוגיות שלובות 

העובדה שמדובר בעצם בשתי סוגיות שונות השזורות זו בזו הופכת את המחלוקת הזאת לסבוכה במיוחד. מצד אחד יש דרישה לנראות רבה יותר של נשים בשפה, למשל באמצעות שימוש בתבניות לשוניות של זכר ונקבה, למשל "הבוחרות והבוחרים" במקום "הבוחרים". דרישה זו קיימת מזה כחמישים שנה וזכתה להצלחה מסוימת. היום משתמשים בזכר ובנקבה לעיתים תכופות יותר מבעבר במרחב הציבורי. השימוש בלשון הזכר הגנרי הולך ונדחק הצידה. לשפה הגרמנית יש האמצעים לבטא את הזכר והנקבה. מכנים זאת לא פעם "הגינות מגדרית" של השפה. 

מצד שני קיימת דרישה  - מעבר לבחירה הבינארית בין זכר לנקבה - להתחשב באנשים שאינם מעוניינים או אינם יכולים להשתייך לאחד המגדרים. מדובר אם כן בהכרה במגוון מיני שהוא מעבר לזכר ונקבה, סוגיה חדשה יותר מבחינה לשונית. 

קשה הרבה יותר ליישם שונות א-בינארית זו בשפה הגרמנית. למשל במקום לומר "מרצות" (Dozentinnen)  ו"מרצים" (Dozenten) אפשר לומר Dozierenden, מונח המשלב את כל המינים הדקדוקיים. אולם זה לא עובד למשל במילים "פרופסוריות" (Professorinnen) ו"פרופסורים" (Professoren) ולכן מזה זמן מה נמצא פתרון בדמות "כוכבית המגדר" כדי לציין מגוון מגדרי במילים שיש להן צורת זכר ונקבה: Professor*innen. נעשה שימוש גם בנקודתיים, בקו תחתון ובסימנים אחרים למטרה זו.  

בעד ונגד

בינתיים הפכה כוכבית המגדר לסמל למחלוקת כולה והאפילה על הבדלים דקים ועדינים הנחוצים. כוכבית המגדר היא אכן גוף זר בשפה הכתובה ומותחים עליה ביקורת לעיתים תכופות. זה הסימן היחיד שהוא מעבר למבנה הלשוני ומצביע על סוגיה חברתית. גם בכתיב הרשמי אין לה מקום. השימוש בה נראה הגיוני רק במידה מוגבלת מכיוון שתווית היידוע לייחוד שם העצם, שמות תואר וכינויי גוף אינם פועלים בדרך הזאת, אם בכלל.  
 
עם זאת היא מעידה על התפתחות חברתית שאין דרך אחרת לייצג אותה בשפה. זהו ניסיון להעניק ייצוג לשוני לעובדה שישנם אנשים שאינם משתייכים למגדר זה או אחר, והחוקה הגרמנית הכירה בכך לפני זמן רב. כמה עיריות למשל מחפשות כעת דרכים כדי לכלול באופן מפורש את קבוצת האנשים הזאת בפניות רשמיות.
 
מצד שני ישנם אנשים המבקשים לחזור לשימוש הגנרי המוכר והטוב בזכר ורואים בכך "תרופה לכל המחלות". לטענתם מדובר במסורת לשונית עתיקת יומין בשפה הגרמנית. השימוש הגנרי בזכר הוא השימוש הנייטרלי הלא מסומן בשפה בדיוק כפי שזמן הווה הוא הזמן הלא מסומן והיחיד הוא האלמנט הלא מסומן בשמות עצם.  
 
אחרים מטילים בכך ספק. לטענתם ה"סימון" מעיד אך ורק על תדירות השימוש אך אינו טבוע במערכת השפה בשום אופן ולכן אפשר לשנותו באמצעות שינוי השימוש התקני. בנוסף המשמעות המגדרית של שמות עצם המתייחסים לבני אדם היא העומדת בבסיס וממנה נובעת המשמעות הגנרית.   

דגלי המאבק

כוכבית המגדר מחד והזכר גנרי מאידך הפכו לדגלי מאבק במלחמת המגדר הגרמנית. לכל צד במאבק יש תומכים והעימותים בין הניצים אינם פוסקים: טורי דעה בעיתונות היומית, הערות ארסיות ברשתות ה"חברתיות", הצעות חוק ל"חיסול השפה המגדרית" מצד מפלגות הימין בפרלמנט ומצד שני כללים לשפה מכילה בהיבט המגדרי בבתי ספר, באוניברסיטאות, ברשויות ובחברות. חלק אחד  מבקש לכפות את הכללים הללו, החלק האחר לעומתו מבקש למנוע זאת בכל מחיר
 
הוויכוח אף מצא את דרכו לבחירות לפרלמנט בגרמניה העומדות בפתח. כמעט כל המפלגות התבטאו בסוגיית הלשון המכילה או שאינה מכילה בהיבט המגדרי בדרך זו או אחרת. לאחרונה אף עלתה דרישה לחקיקה בנושא. אולם אילו אמצעים יש לנקוט כדי ליישם את כללי השפה? בגרמניה כל אחד רשאי להתבטא בדיבור ובכתיבה כפי שהוא רואה לנכון. השאלה כיצד לנהוג בסוגיית המגדר במשרדים רשמיים היא שאלה פתוחה שתעסיק את בתי המשפט יותר ויותר. איני סבור שאפשר יהיה להגיע לפתרון באמצעות איסורים אלא רק באמצעות דיונים בעד ונגד לשון מכילה בהיבט המגדרי.