רגע של שפה - הטור הלשוני
הנפילה של השפה הגרמנית

אליאס הירשל, סופר וינאי, אומן ספוקן וורד, מוזיקאי ובעל הטור החדש שלנו, מופתע מאוד מקריאות התיגר מצידם של אלה שמינו עצמם למגיני השפה הגרמנית, שהרי טבעה של שפה הוא שהיא משתנה תדיר, למשל בעקבות רב מגדריות או אנגליציזם.

מאת אליאס הירשל

כשהייתי ילד אהבתי את הספר  Der Dativ ist dem Genitiv sein Tod מאת בסטיאן זיק משום שהייתה לי חיבה לכל טקסט שעוסק בטעויות בשפה הגרמנית. ספרו המאויר הנוסף ,Happy Ouch, שיצא לאור בשנת 2007 , הוא אוסף של טעויות כתיב וטעויות דקדוק במרחב הציבורי. היוזמה הזאת מצאה חן בעיניי מאוד: התחלתי לחפש טעויות בכל מקום בחיי היומיום, התייחסתי לכל גרש קטן בשמות של ברים או מספרות כאילו היו פוקימון נדיר.

מדוע להשתמש בשפה לוחמנית שכזו?

היום אני מרגיש קצת פחות נוח בכל הנוגע לסוגיה הזאת, למשל כשבסטיאן זיק כותב בספרו  Der Dativ ist dem Genitiv sein Tod שהוא "ממיין את האשפה הלשונית" או כשהוא שואל אם "ניתן עוד להפסיק את השימוש המוגזם במקפים". בספר מדובר גם על "ברד של גרשיים" ועל מאבק ב"גרמנית לא נכונה ובסגנון גרוע". מדוע להשתמש בשפה לוחמנית שכזו? זיק מודה אמנם בספר ששפה "אינה רק מערכת חוקים קבועה", אולם, למרבה הצער, אופן ההתבטאות והדימויים שלו מזכירים לי אגודה שבה העיסוק הקטנוני בשפה שגויה או חדשנית אינו באמת בעל כוונות טובות וזיק כנראה עדיין חבר בה בעצמו: האגודה לשפה הגרמנית (VDS).

לפני זמן לא רב משכה האגודה לשפה הגרמנית תשומת לב שלא מרצונה בעקבות פרסום של אתר התחקירים Correctiv, שלפיו זילקה שרדר (שעוד היה חבר בהנהלת האגודה) נכח בפגישה חשאית עם נציגי מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה ועם ניאו נאצים בווילה בפוטסדאם. ברור שאי אפשר להסיק מהתנהגותו של אדם בודד לגבי שאר חברי האגודה. זו אינה טענתי. אולם, גם אם נתעלם מהשערורייה הזאת, אפשר לומר שלאגודה לשפה הגרמנית יש השקפות מוזרות ביותר בלשון המעטה. שפה רב מגדרית מתוארת כ"שטויות", "לא מדעית", "מנוגדת לחוקה", "סקסיסטית", "לא דמוקרטית" ו"סמכותנית". מייסד האגודה לשפה הגרמנית, וולטר קרמר, כתב בשנת 2016 על "טרור הדעות של התקשורת השקרנית השמאלנית שלנו" ועל תופעת האנגליציזם שהיא הדבר הגרוע ביותר. האגודה אף מפרסמת באתר שלה אינדקס של מילים וצירופים מהשפה האנגלית. ניתן אף לפנות לאתר ולדווח על אנגליציזם. האינדקס כולל למעלה מ-400 עמודים. יש בו מונחים "מודרניים" כמו Band (להקה), beer (בירה) או computer (מחשב). ההבדל בין האינדקס הזה למילון אנגלי-גרמני רגיל הוא רק בכוונותיו. מטרת האינדקס של האגודה לשפה הגרמנית אינה להסביר את השפה האנגלית אלא להיאבק בהשפעתה המזיקה. הכוונה היא לאתר אנגליציזם כבר "בשלב ההתחלתי של הופעתם". הינה שוב אנו נתקלים בשפה לוחמנית, כאילו מדובר בפתוגנים או בעשבים שוטים. האינדקס מלווה ב"קריקטורות" ובכמה טקסטים פרי עטם של גברים שלמעשה פוסלים את עצמם בכל מקרה בשל כותרות כמו "די עם השפעת האנגלית" או "אנגלומניה ובלשנות".

גרש בלתי מזיק

אני נזכר בטקסט Unvorgreiffliche Gedancken, betreffend die Ausübung und Verbesserung der Teutschen Sprache שכתב הפילוסוף החשוב גוטפריד וילהלם לייבניץ בשנת 1697 ועוסק בשיפור השפה הגרמנית. לייבניץ מזהיר מפני מונחים אופנתיים שהדור הצעיר מביא איתו מתקופת הלימודים בחו"ל. נשמע מוכר? עם זאת יש לציין כי לייבניץ אינו מתכוון לשפה  האנגלית שהורסת את הגרמנית אלא דווקא לשפה הצרפתית האיומה שיש בה מילים לועזיות אבסורדיות כמו "Adresse" (כתובת), "Alarm" (אזעקה), "Akkord" (אקורד), "akkreditieren" (לזקוף לזכות), "Attacke" (התקפה) ועוד אלפי מונחים אחרים שנראים לנו היום גרמניים לכל דבר.

טבעה של שפה שהיא משתנה תדיר. שפה רב מגדרית אינה הורסת את השפה שלנו אלא הופכת אותה למכילה יותר. מילים זרות אינן הורסות את השפה שלנו אלא פותחות אופקים חדשים. וללא כל ספק הגרשיים ב-Wirt's'stub'n של וולטר אינם הורסים אותנו. השפה הגרמנית הולכת ונחלשת כל יום וטוב שכך.