בינה מלאכותית בהוראת שפה זרה
כיצד הבינה המלאכותית משנה את תפקידו של המורה??

פרופסור טורבן שמידט, מומחה להוראת שפות זרות, הוא קול חשוב בתחום של הוראה מקוונת של שפות זרות. בשיחה עם דר' מוריץ דיטמאייר הוא מסביר היכן טמון הפוטנציאל של טכנולוגיות של בינה מלאכותית בהוראת שפות זרות ומהם האתגרים הקיימים. 

 

מאת דר' מוריץ דיטמאייר

בינה מלאכותית נמצאת בכל מקום. טכנולוגיות מתקדמות, במיוחד בתחום של עיבוד שפה טבעית והאפשרות לעבד כמויות עצומות של נתונים, דואגות לכך שמפתחים עוד ועוד כלים ותוכנות המסייעים לנו בדיבור ובכתיבה בחיי היומיום.

נשאלת השאלה כיצד התפתחויות אלו משפיעות על תחום לימוד השפות הזרות ועל הגישות הדידקטיות בלמידה ובהוראה של שפות זרות. אילו טכנולוגיות של בינה מלאכותית הן המתאימות ביותר לרכישת שפות זרות? מהם האתגרים המרכזיים בשימוש בטכנולוגיות אלו? ומה ההשפעה של כל זה על צוות ההוראה בשיעורים בכיתה ובשיעורים מקוונים?

פרופסור טורבן שמידט הוא פרופסור לדידקטיקה של השפה האנגלית באוניברסיטת ליאופנה בלינבורג. הוא שוחח עם מוריץ דיטמאייר, מרצה לבינה מלאכותית במעבדת השפה של מכון גתה, יחידה לחדשנות בינתחומית במכון גתה למחקר והתנסות בטכנולוגיות למידה דיגיטליות.


פרופסור שמידט, אתה פרופסור לדידקטיקה של השפה האנגלית. מה רלוונטי לשפה הגרמנית מתחום למידת השפה האנגלית והוראתה? בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום הלמידה הנתמכת טכנולוגיה.

מומחים שונים לדידקטיקה של שפות זרות, במיוחד אנגלית וגרמנית כשפות זרות, אינם רחוקים מאוד אלה מאלה. דווקא מכיוון שבלמידה מקוונת יש משהו מאוד מקשר, אנו בעצם כמו קהילה אחת גדולה. השיח דומה מעבר לדיסציפלינות ולשפות.
עם זאת אני סבור כמובן שבתחום השפה האנגלית יש לנו כמה יתרונות: ראשית משום שיש הרבה יותר דוברי אנגלית ולכן יש גם הרבה יותר פרופסורים לבלשנות ומיזמים בתחום הבלשנות החישובית. לפיכך הצלחנו להתקדם בדידקטיקה האנגלית בשנים האחרונות, במיוחד בכל הקשור ללימוד שפות זרות בעזרת מחשב.

לימוד שפות זרות בעזרת מחשב - תוכל להסביר בקצרה למה הכוונה?

לא מדובר ברעיון חדש. לימוד שפה בעזרת מחשב (CALL) קיים כבר עשורים רבים. הכוונה היא לתבניות ולתהליכים בלימוד שפות זרות ובהוראתן. ישנם שלושה תחומים שונים:

ראשית מדובר בבנייה של מערכות תרגול אינטליגנטיות שבאמצעותן אפשר יהיה לתרגל למשל דקדוק, אוצר מילים או הבנת הנשמע. באמצעות ניתוח ועיבוד נתונים התוכנות הללו יספקו ללומדים ולמורים משוב מיטבי בנוגע להתקדמות בלמידה.

שנית מדובר בפיתוח כלים המסייעים ללומדים, למשל, לתרגם טקסטים או לכתוב חיבורים בעצמם. קיימות גם תוכנות שמסייעות לסטודנטים בהכנת מצגות. הן מסייעות לעצב שקפים או לשפר ולייעל את הדיבור מבחינת השפה והתוכן.

התחום השלישי הוא שימוש במדיה בשיעורים במובן של מתן תוכן ודגשים. הגישה לחומרים בשפה זרה הפכה לקלה מאוד. באמצעות שילוב של חומרים מקוונים מתאימים בשיעורים, תלמידים יכולים להיחשף לשימוש אותנטי בשפה.

מדובר באפשרויות שיש להן כמובן השפעה מכרעת על תפקידם של המורים.

לפני שנדון לעומק בשינויים הרלוונטיים למורים, אני מבקש לשוחח על סוגיית הבינה המלאכותית. השימוש בבינה מלאכותית ממלא כעת תפקיד מרכזי דווקא בתחום של לימוד שפות זרות בעזרת מחשב. למה בדיוק עלינו לצפות כשאנו עוסקים בבינה מלאכותית וכיצד נוכל לעשות בה שימוש בתחום של לימוד שפות זרות?

כדאי לתת את הדעת לעובדה שטכנולוגיות רבות הרלוונטיות במיוחד בתחום של לימוד שפות זרות ממלאות תפקיד מרכזי גם בחיי היומיום שלנו. זה נכון בנוגע לכל הטכנולוגיות הקשורות לזיהוי דיבור ועיבוד שפה אינטליגנטי. ישנן כיום מערכות כוללות המתבססות על כמויות גדולות של נתוני קול וטקסט ומשתמשות בשיטות של בינה מלאכותית כדי להבין ולעבד אותם. כולנו מכירים את העוזרות הדיגיטליות השונות בטלפונים החכמים שאנו שואלים אותן מה יהיה מזג האוויר מחר או שמסייעות לנו לחבר ולתרגם טקסטים ללא שגיאות.

כשמדובר בתפקידה של הבינה המלאכותית בהוראת השפה, עלינו לשאול את עצמנו מהן משימות הליבה והכישורים של צוותי ההוראה. בשלב זה אני מבקש למנות שני היבטים, אם כי כמובן יש היבטים נוספים רבים הקשורים לאיכות המורה: חיבור של תרגילים וחומרים מצד אחד וניתוח של הישגי הלומדים מצד שני.

מתן סיוע ותמיכה בלמידה בתהליך התרגול הכולל משוב יעיל ואיכותי הוא הדבר שהייתי מצפה לו ממורה בהקשר זה; כלומר תמיכה מותאמת אישית בתהליך הלמידה. על כל לומד לקבל את מה שהוא זקוק לו כדי להתקדם לשלב הבא בהתבסס על ניתוח המיומנויות העכשוויות.


יש להניח שבעתיד הקרוב נראה יותר מערכות אינטליגנטיות של תרגילים מדויקים ללומד. האינטליגנציה של המערכות הללו מתאפיינת בכך שהיא מנתחת למשל דרכי למידה וטעויות של משתתפי הקורסים.

אפשר יהיה לחזות עד כמה זה סביר שלומד ישלים בהצלחה משימה מסוימת בהתבסס על ידע שלו שהמערכת מזהה. נוסף על כך המערכות מסוגלות להעריך מהו משוב מתאים ללומד.

מה מאפיין את המערכות האינטליגנטיות האלה? מדוע כדאי לתמוך במורים באמצעות שיטות של בינה מלאכותית?

בדרך כלל מורה אחראי לעשרים עד שלושים תלמידים בקבוצה שהוא יכול לעקוב אחר הלמידה שלהם. היתרון בבינה מלאכותית הוא שאפשר לנתח הישגים של אלפי לומדים בקבוצות למידה ובבתי ספר. כך אפשר לקבוע באופן שיטתי ומהיר יותר אילו משימות מתאימות לאילו לומדים ובאיזו נקודת זמן.

אולם בינה מלאכותית יכולה לסייע גם מעבר לתרגול, למשל בבחירת חומרי לימוד. כלומר במובנים מסוימים היא יכולה לסייע לצוותי הוראה ואף למחברי ספרי לימוד. באופן פשטני משהו אפשר לומר כי היום מורה בוחר בדרך כלל טקסט מתוך ספר לימוד וכל התלמידים צריכים לקרוא אותו. באמצעות הטכנולוגיה המורה יכול לא רק למצוא טקסטים אלא לפשט אותם, לעבד אותם או אף ליצור אותם באופן עצמאי לחלוטין כדי להציע לתלמידים מעין תפריט עם טקסטים המתאימים להם מבחינה לשונית ומקדמים למידה. זה יכול להוות יתרון מובהק במיוחד בכל הקשור לבידול בתהליך הלמידה.

אמרת שיש כבר תוכנות רבות שיכולות לסייע למורים לתכנן שיעורי שפה מעניינים, מותאמים אישית  ומוכווני עתיד. אשאל בדרך אחרת: האם האפשרויות הטכנולוגיות החדשות מסכנות את מעמדו של המורה בשר ודם? מה היית אומר למורה בקורס מקוון החוששת שבמוקדם או במאוחר לא יהיה בה צורך יותר?

אין שום הצדקה לחששות האלה ואני מבקש להרגיע. גם בעתיד נזדקק למורים ומורות: מומחים להוראת שפות זרות שזכו להכשרה מעולה, אנשי מקצוע שיודעים להגיב באופן מיטבי וביקורתי על תכנים ושיטות חשובים ומעניינים בנושאים ספציפיים. מורים חיוניים גם בתכנון שיעורים ומובן שאין תחליף לתמיכה האמפתית ולתשומת הלב שמורה יכול להעניק ללומדים באופן אישי. 

ודאי שיש תחומים שבהם טכנולוגיות הלמידה ימשיכו להתקדם התקדמות מהירה: התחום של תרגול הממוקד במבנים, לימוד מבנים פשוטים של תקשורת בכתב ובעל פה ושימוש בתוכנות כלים כאשר רוכשים מיומנויות לשוניות מסוימות. אני סבור שמערכות חכמות יכולות בהחלט לתמוך בלמידה.

אני מבקש להדגיש כאן את החשיבות הרבה של אוריינות הנתונים בקרב מורים. עליהם להכיר יישומים רלוונטיים ולהיות מסוגלים להשתמש בנתונים ובתוצאות באופן מיטבי. כיום ישנם מספר מחקרים המעידים כי שימוש במערכות דיגיטליות חכמות בשיעורים, למשל בעת תרגול, מוביל לתוצאות למידה טובות יותר.

כיום תרגול אנלוגי בשיעור אינו משקף ידע או יכולות. מטרתן של תוכניות הסיוע היא לסייע למורה לנתח את מצב הלמידה ולתכנן את ההוראה בהתאם. אם המורים יעברו יותר ויותר לסביבות תרגול דיגיטליות וישתמשו בשלבי התרגול במה שמכונה פורטל מדדים (דשבורד) של מורים, המכין את נתוני הלומדים, הם יקבלו מידע באופן אוטומטי על לומדים שהם כרגע המתקשים ביותר, הם יבינו מהן הבעיות ויוכלו להעריך אם הגיוני להתקדם לשלב הבא בהוראה או לחלופין אם יש צורך להעמיק בחומר.

בשלב הבא המורים יוכלו לפנות ללומדים באופן אישי, להסביר להם שוב דברים מסוימים ולתת להם משימות אחרות שהמערכת מציעה.

הייתי רוצה שהמורים יזכו לתמיכה משמעותית בתחום זה כדי שנוכל להכשיר אותם להשתמש במערכות דיגיטליות באופן מיטבי, במיוחד בשלב התרגול.

העתיד של לימוד שפות יהיה בלמידה מעורבת: שילוב של שיעורים ללא מחשב עם תכנים מרתקים ורלוונטיים ושלבי תרגול דיגיטליים עם חומרים המותאמים באופן אישי לתלמידים ושימוש בכל כלי הבינה המלאכותית.

לקראת סיום השיחה אני מעוניין לדון איתך בעבודה שלנו במכון גתה. מה היית ממליץ לנו לעשות במכון גתה? האם לדעתך כדאי גם לנו לפתח אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית ללימוד שפות הזמינה בטלפון החכם או שעדיף לנו להמשיך לחדש ולשפר את הקורסים הנוכחיים שלנו, שהם איכותיים מבחינה תוכנית ודידקטית אך בנויים כקורסים קלאסיים?

ההמלצה שלי היא לשלב טכנולוגיות חדשות באופן הדרגתי בקורסים הקיימים. בכל מקרה רצוי להתמקד בקהל היעד הספציפי של מכון גתה ובמה שמאפיין את הקורסים של המכון.

לא נראה לי הגיוני שמכון גתה יפתח בעצמו את פלטפורמת הדקדוק הגרמנית האדפטיבית הטובה ביותר. לצורך כך יש לאמץ גישה שונה לגמרי ולייצר תחילה כמויות עצומות של נתוני שפה.

הייתי בודק כיצד הקורסים בנויים עד כה והיכן אפשר לשפר אותם באופן מקומי באמצעות טכנולוגיות וגישות קיימות. הייתי חושב על כלים המקדמים במיוחד את מיומנות הדיבור. אפשר להשתמש בצ'אטבוטים כדי להציג ללומדים צורות תקשורת מסוימות באמצעות סצנות מוגדרות. בנוסף הייתי גם בודק באילו תחומים כדאי למכון גתה לפתח משהו. אני בהחלט חושב על כלי בינה מלאכותית שבעזרתו אפשר למשל לתרגל באופן חכם את אלף המילים הנפוצות ביותר בשפה הגרמנית. גם אם תוכניות כאלה כבר קיימות, אפשר לחשוב על פיתוח אפליקציה ייחודית למכון גתה באמצעות שיתוף פעולה, כשהדגש הוא על אוצר מילים מהקורסים של מכון גתה.

תחום חשוב נוסף הוא האבחון והמשוב. פה למשל מדובר בשאלה כיצד אפשר לתת ללומדים מידע באופן מיטבי על תהליך הלמידה שלהם, על התקדמותם ועל הטעון שיפור באמצעות מערכות חכמות. אך גם הגיוני מאוד לדלות נתונים מתוך קורסים שונים כדי להבין מהם הקשיים והטעויות האופייניים של הלומדים. כך אפשר יהיה לדעת כיצד לבנות קורסים ומשוב בעתיד כדי לאפשר הצלחה בלמידה.

ההתרשמות שלי היא שאתה יכול בהחלט להעז קצת יותר! יש לך מערך נתונים עצום. אם תשכיל לשלב אותו בשיטות של בינה מלאכותית תוכל לעשות את מה שאתה כבר מיטיב לעשות אפילו טוב יותר.

מר שמידט, אני מודה לך מאוד על הריאיון מעורר ההשראה.