שפה וסביבה
כיצד אנו מדברים על ה"סביבה" שלנו
יש לנו חיות מחמד, אנו אוכלים חיות משק, מנכשים עשבים שוטים ומקשרים חום למשהו נעים. לנה מאורר על שפה שביכולתה לשנות את התפיסה שלנו על הטבע.
מאת לנה מאורר
בימי הביניים היה השיח הזה כוכב עולה: חבושן גרמני (מדלר) - שיח לא תובעני שזקוק להרבה אור ושמש ושאת פירותיו קוטפים בסוף הסתיו. נזירים שתלו אותו בגינות של המנזרים ואפילו שייקספיר הזכיר אותו במחזה רומיאו ויוליה .
למרות ההיסטוריה המרשימה של הפרי הופתעתי כשקיבלתי במתנה צנצנת עם ריבת חבושן גרמני. לא היה לי מושג מה זה "חבושן גרמני", לא ידעתי מה הטעם של הפרי או איך השיח הזה בכלל נראה. אין פלא, שכן ברגע שהחבושן הגרמני הלך ונעלם מהנוף במהלך מאות השנים האחרונות ובמקומו נשתלו עצי פרי אחרים, נעלם לא רק השיח אלא המונח עצמו. לא השתמשו עוד במילה הזאת וכך נכחד גם הרעיון של הצמח באופן כללי.
כך שפה פועלת. היא משתנה תדיר ומשקפת את מה שחשוב באותה העת. גם מילון דודן (Duden) מתעדכן: בכל מהדורה נוספים ערכים חדשים. מילים מיושנות או כאלה שאינן עוד בשימוש נעלמות. בשנת 2020 נוסף הערך "שיעור התחסנות" לצד 2999 ערכים נוספים. גם הערך "מצב חירום אקלימי" מצא את דרכו למילון. בשנת 2024 נוסף הערך "אירוע מזג אוויר קיצוני". החברה יוצרת מילים חדשות, עושה בהן שימוש כל עוד הן רלוונטיות וממהרת לשכוח אותן כשהן מסיימות את תפקידן.
מסביבה (Umwelt) לעולם משותף (Mitwelt)
לא תמיד מונח נעלם מהתודעה היומיומית שלנו כפי שקרה עם החבושן הגרמני. הבלשן מייקל הולידיי אמר פעם: "שפה אינה משקפת את המציאות באופן פסיבי אלא מעצבת אותה באופן אקטיבי". לדבריו שפה משפיעה על האופן שבו אנו רואים את הטבע. כך למשל אנו מייחסים לצמיחה וגודל משהו חיובי ואילו להיות קטן נתפס בעינינו כדבר שלילי. כמו כן אנו יכולים להתבלט מה"הסביבה" שלנו באמצעות שפה.על בסיס רעיונות אלו נוסד ענף המחקר של הבלשנות הסביבתית (ecological linguistics). בלשנים הסבירו שהאופן שבו אנו מתייחסים לבעלי חיים נובע מסיווגם לחיות משק, חיות ניסוי וחיות מחמד. בדומה לכך החלוקה של הצמחים לצמחי תרבות לעומת עשבים שוטים מאפשרת עקירה של צמחים מסוימים מן האדמה לעומת טיפול וטיפוח בצמחים אחרים. לכן ישנם בלשנים שמציעים לשנות את המילה "סביבה" (Umwelt) למילה "עולם משותף"(Mitwelt). כך יוכל האדם לראות את עצמו כחלק מהטבע ולא כצופה מן הצד או כמישהו ששולט בו.
חום או חום כבד?
הדיון במונחים כמו "התחממות גלובלית" או "התחממות יתר גלובלית" הראה כי מילים מסוימות עשויות לעורר אסוציאציות שונות בהקשר של התקשורת העוסקת בסוגיית האקלים. המילה "חום" מעוררת בנו אסוציאציה של משהו נעים לעומת המילים "חום כבד" הקשורות לצמא ולרצון לקירור. כדי לעשות צדק עם "משבר האקלים" גם באמצעי התקשורת החליט עיתון הגרדיאן הבריטי בשנת 2019 לוותר על מילים דוגמת "התחממות גלובלית" ולהשתמש במקום זה במונח "התחממות יתר גלובלית" (global heating). החל משנת 2020 גם העיתון הגרמני TAZ ממליץ לעורכי העיתון להשתמש ב"שפה ידידותית לאקלים".האם זה גובל במניפולציה? הינה מה שאני חושבת: ממש לא. בסופו של דבר אנו מקשרים כל מילה באופן אוטומטי לחוויות קודמות ואוהבים לקטלג אותן ולהכניסן לתבניות. נראה שכמעט בלתי אפשרי להתבטא באופן נייטרלי. אולם יש לעשות זאת בזהירות רבה. כאשר עליי לבחור בין המונחים "התחממות גלובלית" ל"התחממות יתר גלובלית", אני חושבת על השאלה כיצד אני יכולה להעביר ידע באופן ראוי ומתאים. כשמכנים בתקשורת פעילי אקלים שמדביקים את עצמם אל האספלט "דבק אקלים", נשאלת גם השאלה למה מתכוונים. האם המונח מתאר פעילות (פעילים שמדביקים את עצמם לכביש) או שמדובר במונח גנאי? נראה לי שכדאי לשאול את עצמנו שאלות מהסוג הזה שוב ושוב. בכל זאת איננו משוחררים מדעות קדומות.
ולכן אני מופתעת עד כמה זה מעצב אותי כשאני חושבת על מונחים כמו עשבים ועשבים שוטים או מה קורה בראש שלי כשאני נתקלת בדבר לא ידוע כמו חבושן גרמני והדבר הראשון שאני עושה הוא לשים את הפרי הזה במגירה.
אגב, בעקבות מחקר מקיף על החבושן הגרמני, הגעתי למסקנה שהשיח צריך לפרוח בגינה העתידית שלי, בתקווה לתרום לכך שהחבושן הגרמני יעשה קאמבק בשפה היומיומית ובקרב אנשים. בנוסף, השיח עמיד לבצורת ומספק מקור מזון לחרקים מקומיים. אם כן זה נראה שזה סך הכול רעיון לא רע בעידן של "משבר האקלים".