לא תמיד פשוט וקל למצוא תרבות זיכרון והנצחה משותפת. לעיתים מדובר באתגר חברתי של ממש. במדור זה אנו מבקשים לבחון את התהליכים והיוזמות המאפשרים לנו לעשות זאת.
צוות מכון גתה ישראל זוכר את קורבנות מתקפת הטרור האכזרית של חמאס על יישובי הדרום ופסטיבל ה"נובה" בשבעה באוקטובר 2023. אנו משתתפים בצער המשפחות השכולות. יחד עם זאת אנחנו גם חושבים על 101 הנשים, הגברים והילדים שעדיין מוחזקים בשבי החמאס ועל קרוביהם. בלתי נתפס שעברה שנה מאז הטבח והם עדיין לא חזרו הביתה, המלחמה נמשכת ומתרחבת וממשיכה לגבות מחיר כבד.
בעקבות מתקפת הטרור של חמאס בישראל ומתוך אבל וסולידריות עם קיבוץ בארי, המוזיאון היהודי בברלין מציג את מיצב הווידאו "בחזרה על מחזה החזיונות" של ניר עברון ועומר קריגר, שני אמנים ישראלים המתגוררים בברלין. מיצב הווידאו מוצג בגלריה ע"ש אריק פ. רוס ובאתר האינטרנט של המוזיאון. המיצב נוצר בשנת 2014 ומתמקד בקיבוץ בארי, אחת הקהילות הישראליות שספגה את הפגיעה הקשה ביותר במתקפת שבעה באוקטובר בעוטף עזה.
על תפקידם של גופי התרבות בשיקום ובחזרה לחיים אחרי האסון של ה-7 באוקטובר. העיתונאית חגית פלג רותם בשיחה עם מנהלת מכון גתה ישראל, ד״ר קרולה דיר, ואבי לובין, אוצר ראשי, המשכן לאמנות עין חרוד. השיחה התקיימה ב-6 בנובמבר 2023 בתל אביב.
עופר אבנון, יוצר הסרט התיעודי "הריין זורם לים התיכון" שהוקרן בסינמטק תל אביב, מספר בריאיון על צללי השואה והשכול שנכחו בחייו מיום הולדתו, על החיים בתווך בין הישראליות והגרמניות, ועל האופן שבו לכד בעדשת מצלמתו דימויים הנוגעים בטראומה.
לעיתים קרובות נשמעת הטענה שצעירים אינם מתעניינים בהיסטוריה. אולם מחקרים דווקא מראים כי הם מגלים עניין רב בתקופה הנאצית, אך לא פעם חסר להם ידע. כיצד ניתן להעביר את הידע הזה בצורה מותאמת לגיל?
גרמניה והגרמנים הביאו לעולם סבל שלא היה כדוגמתו בעבר בתקופת המשטר הנאצי. ההתמודדות עם העבר הגזעני הזה נתפסת כמופת להתמודדות מוצלחת עם העבר. אולם האם זה אכן משקף את המציאות? על ההתמודדות עם הנאציזם והשואה בשתי החברות הגרמניות לאחר שנת 1945.
ב-11 באפריל 2021 ציינו את שחרור מחנה הריכוז בוכנוואלד ודורה-מיטלבאו בפעם ה-76. במטרה להנציח את זוועות המשטר הנאצי קרן ההנצחה של מחנה הריכוז לשעבר בוכנוואלד ודורה-מיטלבאו בשיתוף מכון גתה מציגים את "הקיר הנעלם" בתיאטרפלץ בעיר ויימאר. נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר העלה את זכרם של הקורבנות.
ב-27 בינואר חל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. הדי בואודן (Hédi Bouden), מורה בבית ספר תיכון בעיר המבורג, פועל מזה שנים למען תרבות זיכרון מודרנית ויוזם פרויקטים עם תלמידים בעיר הולדתו, יחד עם שותפים בישראל.
כיצד נראית הפעילות לשימור זיכרון השואה בעידן הדיגיטלי? ניצול השואה אבא נאור, חוקר השפה והספרות הגרמנית ארנסט היטל, אחראי העיתונות של אתר ההנצחה אושוויץ פאוול סוויצקי ותלמידת התיכון אמלי פוקס מספרים על חוויות, סיכויים וסיכונים.
המורשת המוזיקלית של העיר לייפציג כוללת לצד מלחינים ידועים גם את התרבות של תושביה היהודים. תרומתם החשובה ירדה לתהום הנשייה בקרב תושבי לייפציג בעקבות השואה. לרגל יום השואה הבינלאומי שוחחנו עם פרופסור ורנר שניידר על "התווים היהודיים" בלייפציג.
בשלושים השנים האחרונות נעשתה התקדמות רבה במלחמה באנטישמיות באיצטדיוני הכדורגל בגרמניה. למרות זאת, התופעה עדיין לא נעלמה. מיוחד עבור מכון גתה ישראל לרגל יום השואה הבינלאומי: היוזמות שנלחמות באנטישמיות בבונדסליגה ובליגות הנמוכות בגרמניה.
בלי לבכות, בלי דמעות, נדרשו אימהות להביא את ילדיהן לתחנת הרכבת. יכלו לבגוד בהן כיהודיות ולמסור אותן ואת ילדיהן לידי הנאצים.
נתן דיאמנט (1938-2024) היה בן ארבע כשאימו, גיטלה, מסרה אותו לאישה שלא הכירה בתחנה גאר דו מידי בבריסל.
“מאז ומתמיד נאלצו יהודים להיאבק על חייהם. בשל כך אנו שונים מהעמים האחרים. למדנו לקח מהשואה. לא נאפשר עוד לעולם ליטול מאיתנו את הזכות לחיות… בגרמניה נהוג לומר: "לא עוד מלחמה" ואילו אצלנו אומרים: "לעולם לא נהיה עוד קורבנות חסרי אונים של שנאת יהודים" (פאני אנגלרד)
לפני 60 שנה החל בירושלים משפט שבסופו נגזר עונש מוות, בפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה של מדינת ישראל: משפט אייכמן. עבור גבריאל בך, "משפט המאה" הזה הוא היום כמו בעבר היסטוריה חיה ונושמת. בך בן ה-94 היה אחד מהתובעים במשפט.
"המקום שבו לבלב פעם פרח הלילך" - הלן אגנס שטופל ערכה ראיונות עם עם 13 שורדי שואה בברלין ובתל אביב. כעת אסופת הראיונות יוצאת לאור כספר. לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הלן בת ה-31 מסבירה בריאיון כיצד המפגשים עם השורדים שינו את תפיסת עולמה ואת חייה וכן מפרטת על סוג האחריות שהיא רואה לנגד עיניה בכל הנוגע לתרבות הזיכרון עבורה ועבור בני דורה.
