יכולות לשוניות
"לילדים דו-לשוניים יש יתרון"
כל ילד שלישי בגרמניה נולד במשפחה בעלת רקע של הגירה, כך מציינת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אשת החינוך, הפרופסור אנטיה וילדמן מאוניברסיטת קובלנץ-לנדאו, חוקרת ובודקת כיצד אפשר להשתמש ברב-לשוניות של ילדים אלו בבית הספר היסודי.
פרופסור וידמן, במיזם המחקר שלך "יכולות לשוניות ומודעות לשונית" שהתפרסם לאחרונה הצלחת להוכיח כי רב-לשוניות היא נכס. האם מסקנה זו לא הייתה ידועה גם בעבר?
במחקר ובדידקטיקה של הרב-לשוניות נטען אמנם לא אחת כי רב-לשוניות היא נכס, אך עד כה היה מדובר בהנחות או בהשערות ולא בהוכחות המבוססות על תצפיות וניסויים. כמה מחקרים מהעולם דובר האנגלית מראים כי לתלמידים דו-לשוניים יש יתרון על פני תלמידים חד-לשוניים. אולם לא היה ברור אם אפשר ליישם את תוצאות המחקרים הללו גם במרחב דובר הגרמנית משום שרב-לשוניות בבתי ספר בקנדה למשל זוכה למעמד אחר מאשר בגרמניה. לכן היה לנו חשוב לשאול מנקודת מבט ניטראלית: האם ילדים בבתי ספר יסודיים בגרמניה משתמשים בכמה שפות כאשר יש להם אפשרות כזאת? האם הם מסוגלים להשתמש בשפות אלו לחשיבה?
כיצד פעלת כדי למצוא תשובות לשאלות אלו?
עבדנו עם תכנה שנוצרה קודם לכן במיזם של הקהילייה האירופית. היא כוללת סיפורים כתובים ומדוברים (ומלווים בתמונות) בשפות גרמנית, אנגלית, ספרדית, רוסית וטורקית. 400 ילדי בית ספר יסודי בכיתה ד' בריינלד פפאלץ ובבאדן וירטמברג עבדו עם החומר הזה. כל שני תלמידים צפו בסיפור כזה יחדיו במחשב. במקומות מסוימים נשאלו הילדים שאלות, למשל: "מדוע המשפטים בגרמנית ארוכים יותר מבטורקית?" ראינו כי כמה תלמידי בית ספר יסודי דוברי גרמנית מתנסחים ברמה גבוהה בכל הקשור למטא שפה. אולם תלמידים דו-לשוניים עושים זאת לעתים תכופות יותר ומיטיבים להתנסח מהם. תלמידים היודעים גרמנית וטורקית ידעו למשל לומר כי הגרמנית משתמשת בשתי מילים כדי לציין את התווית לייחוד שם העצם ואת שם העצם עצמו ואילו הטורקית משתמשת לשם כך במילה אחת בלבד: התווית מודבקת לשם העצם. באופן זה הוכיחו תלמידים אלו יכולות ניתוח של השפה.
את מציעה לעשות שימוש ביכולות אלו בבית הספר. מדוע זה נראה לך חשוב?
כל התלמידים יצאו נשכרים אם נשתמש ביכולות לשוניות ובמודעות לשונית ונחזקן על רקע רב-לשוניות. לדוגמה אחד התלמידים החד-לשוניים שהשתתף במחקר שלנו נעשה מודע לכך שבגרמנית הפועל מופיע במקום השני במשפט ואילו ברוב השפות האחרות הדבר אינו אפשרי. בגרמנית נאמר למשל: "אני הולך מחר לבריכה" ולא "אני מחר הולך לבריכה". התלמיד אמר בפליאה: "חשבתי שאנו (דוברי הגרמנית) הנורמה וכעת אני מבין כי אנו יוצאי דופן." כנס של משרד החינוך ממליץ על השוואות מן הסוג הזה בפה מלא. ליכולות המסתתרות מאחורי השוואות מעין אלה יש השפעה חיובית על לימוד קרוא וכתוב.
מורים רבים, בעיקר כאלה שאינם דו-לשוניים, ישאלו ודאי: כיצד אפשר לטפח דו-לשוניות?
למשל אם יוכלו התלמידים להשוות מילים ומבנים בכמה שפות בזמן השיעור. כך הם ילמדו על מבנה השפות. אפשר לרכוש חומרי לימוד כמו למשל התקליטור שעשינו בו שימוש במחקר שלנו. התקליטור מלווה בהסברים כך שהמורה יוכל להשתמש בו בקלות בשיעור. לדעתנו יש צורך בשיתוף פעולה של הוראת גרמנית, הוראת שפה זרה והוראת שפת האם. למרבה הצער שיתוף פעולה כזה הוא נדיר, אולי מכיוון שאין תנאים מתאימים לכך:
מורים רבים המלמדים את שפת האם עובדים אחה"צ או בבתי ספר שונים ואין להם מספיק זמן לתכנן שיעורים משותפים.
לאחרונה התחלת במיזם מחקר שבו את מפתחת השתלמות בנושא דיון בשפה בשיעור גרמנית. מהן ציפיותייך מהמיזם?
במהלך השנה הקרובה אנו מעוניינים לפתח רעיונות לשיעורים רב-לשוניים שניתן ליישמם ולתת למורים רעיונות כיצד להשתמש ביכולות הלשוניות ובמודעות הלשונית של תלמידיהם בהקשר של נושאי הוראה אחרים ולחזקן. אנו מבקשים להתחשב בצרכים של המורים ולכן אנו מעוניינים לפתח את התכנים תוך כדי דיאלוג איתם.
המורים יגיעו כל חודשיים או שלושה חודשים ובין לבין תהיה להם אפשרות לנסות את הרעיונות בשיעור, לתעד את ניסיונותיהם ולהרהר בהם. אנו בודקים באופן קבוע את הידע המקצועי בתחום של העיסוק בשפה בעת הוראת הגרמנית ובאמצעות קבוצת בקרה אנו יכולים להשוות וכך גם לראות שינויים. נוסף על כך אנו מבקשים לבדוק באיזו מידה שיעור גרמנית המתמקד ברב-לשוניות משפיע על המודעות הלשונית של התלמידים וכך גם על הישגיהם.
אנטיה וילדרמן מתעניינת בשאלות של הטרוגניות ואינדווידואליזם בהתפתחות השפה בקרב ילדים. היא למדה חינוך מיוחד ועבדה תחילה בעיקר עם ילדים חירשים. בהיותה פרופסור באוניברסיטת וכטה התמקדה בדידקטיקה של השפה הגרמנית ושל שפות אחרות. בעבודתה זו הייתה בקשר הדוק עם פדגוגים המתמחים בהוראת שפות זרות. משנת 2011 היא מכהנת כפרופסור לחינוך לגיל בית הספר באוניברסיטת קובלנץ-לנדאו ומתמחה בדו-לשוניות.
המיזם "יכולות לשוניות ומודעות לשונית" פעל בשנים 2013 עד 2016. המיזם "רב-לשוניות בשיעור גרמנית" החל בשנת 2016 ויפעל עד שנת 2019. שני המיזמים פועלים במסגרת המחקר "חינוך לשוני ורב-לשוניות" של משרד החינוך והמחקר.
