מדיניות לשונית בנוגע לגרמנית כשפה זרה ושנייה
תשוקה לשפות
מי לומד גרמנית ומדוע? ומה ממשלות, מוסדות ומורים יכולים לעשות כדי שיינתן יחס שווה לשפות? שוחחנו על הנושא עם הנס יורגן קרום, פרופסור לשפה וספרות גרמנית ומחבר הספר "מדיניות לשונית בנוגע לגרמנית כשפה זרה ושנייה" שיצא לאור לאחרונה.
מאת יאנה דגנר-שטור
כ-130 מיליון אנשים בעולם מדברים גרמנית, כ-15.4 מיליון אנשים נוספים לומדים את השפה. האם זו תוצאה של מדיניות לשונית?
בין היתר. השפה הגרמנית התפשטה ברחבי העולם בדרכים מגוונות - למשל באמצעות קולוניאליזם ומהגרים גרמנים. כמו כן עד היום יש סיבות טובות לדבר גרמנית וללמוד גרמנית בתחומי הכלכלה והתיירות. מובן שגם למדיניות הלשונית יש תפקיד מרכזי. במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה הממשלה הפדרלית דאז ובאופן אחר מזרח גרמניה נקטו מדיניות לשונית מסיבית. מדובר היה במעין תחרות בין המערכות כדי להוכיח שיש גרמניה אחרת לאחר התקופה הנאצית. נוסף על כך המדיניות הלשונית הזאת, שמוסדות כמו מכון גתה מילאו וממלאים בה תפקיד חשוב, תרמה לכך שבאופן יחסי אנשים רבים לומדים גרמנית כיום, על אף מקומה המרכזי של השפה האנגלית בעולם.
לדבריך מטרת המדיניות הלשונית בתקופת המלחמה הקרה הייתה לעצב את התדמית של גרמניה בעולם. האם המוטיבציה לקידום השפה הגרמנית במדינות אחרות עדיין זהה היום?
כיום הן היבטים כלכליים והן המדיניות האירופית ממלאים תפקיד חשוב יותר. בנוסף קיים צורך בעובדים מיומנים מחו"ל. בעולם הגלובלי יש גם תחרות על מוחות חכמים. התקווה היא למשוך את תשומת ליבם של אנשים לעולם דובר הגרמנית ולהזדמנויות בתחום ההשכלה הגבוהה והחברות גרמניות ולעורר התלהבות מהשפה הגרמנית. גרמניה רוצה להציג את עצמה עם השפה שלה כחלק מהאיחוד האירופי.
כיצד אתה מעריך את המדיניות הלשונית של הממשלה הגרמנית?
סך הכול נראה שממשלת גרמניה מתנהלת נכון בנושא. לא מדובר ב"השפעה פוליטית" ישירה על אנשים. משרד החוץ הפדרלי הוא האחראי העיקרי על מדיניות השפה הגרמנית. כלומר מדובר בבניית תדמית, ברצון באהדה ובהבנה, גם על רקע הנזקים שגרם המשטר הנאצי. נראה לי נכון להציג את השפה הגרמנית כשפה יפה וחשובה במסגרת רב-לשוניות בינלאומית, אך אין להמעיט בערכן של שפות אחרות. שוויץ דוברת הגרמנית, אוסטריה וגרמניה נמצאות במרכז אירופה של היום. גרמנית היא שפה מעניינת עבור אנשים רבים בעולם, מצד אחד בשל המסורות התרבותיות שלה ומצד שני כשפה אירופאית. טוב שהמדיניות הלשונית הגרמנית מתחשבת במגוון האינטרסים והיחסים ביבשות השונות.
הלימודים בגרמניה הם בחינם ושירות החילופין האקדמי הגרמני (DAAD) מציע תוכניות מלגות מעניינות. האם אנשים מחליטים ללמוד גרמנית גם הודות להחלטות פוליטיות כאלה?
ודאי שיש לכך תפקיד חשוב, אך לא מדובר בשיקול כלכלי גרידא. למערכת ההשכלה הגבוהה בגרמניה יצא מוניטין מצוין ברחבי העולם בדיסציפלינות רבות החל מאדריכלות וכלה בדיסציפלינות טכניות, פילוסופיה ומוזיקולוגיה. אולם כל זה לבדו לא יכול היה להסביר את הביקוש הרב אילולא הייתה קיימת התעניינות אמיתית בגרמניה ובשפה הגרמנית.
כיצד המורים לגרמנית כשפה זרה מנהלים מדיניות לשונית?
למורים יש תפקיד מרכזי בלגרום לאנשים להתלהב מהשפה הגרמנית. הם מראים לתלמידים ששפה היא לא רק דקדוק אלא צוהר לעולם אחר. המורים בוחרים את הטקסטים ואת השירים לשיעורים שלהם. כמו כן הם מארגנים תוכניות לחילופי תלמידים המאפשרות קשר ישיר עם דוברי השפה. אני מכנה זאת "מדיניות לשונית מלמטה".
מדיניות לשונית קיימת גם בגרמניה עצמה, למשל כשמהגרים נדרשים להשתתף בקורסי אינטגרציה...
אכן, ואני לא לגמרי שלם עם הדרישה הזאת. ברור שמי שמעוניין לחיות ולעבוד בגרמניה זקוק לשפה הגרמנית. יחד עם זאת, יש חוסר צדק משווע ביחס לדרישות השפה ממהגרים. יש אנשים שצריכים לעבור מבחני שפה כדי להגיע לגרמניה, למשל במסגרת איחוד משפחות. אחרים לעומתם רשאים לחיות בגרמניה בלי שאף אחד יבדוק את ידיעותיהם בשפה הגרמנית רק מאחר שהם נולדו בפולין או בפורטוגל למשל. כבלשן אני סבור ששפה היא גשר ואסור שהיא תהיה מכשול. עם זאת, חלק ממבחני השפה למהגרים נראים יותר כמו מכשול. כמו כן ברור שלומדים שפות טוב יותר באמצעות תמריצים מאשר עונשים. נראה כי המדיניות הלשונית לא מצאה תמיד את האיזון הנכון.
הנהלות בתי הספר נוקטות גם הן מדיניות לשונית כשהן אוסרות על התלמידים לדבר שפה שאינה גרמנית בהפסקות. ברור גם שיש הבדל אם השפה שהילדים מדברים היא ערבית או אנגלית…
האיסור להשתמש בשפה בבית הספר, גם בהפסקות, הוא רע מאוד: הוא פוגע בזכויות האדם ובזכויות הילד ומעכב התפתחות רב-לשוניות בקרב ילדים. כולם גדלים בעולם רב-לשוני ורצוי ללמוד כבר בבית הספר להתמצא ברב-לשוניות זו.
בתחום הבלשנות מכנים את האיסור להשתמש בשפה במונח "linguism", המזכיר את המונח "גזענות" (racism). את השפה האנגלית מותר לדבר בכל מקום לעומת שפות אחרות המופלות לרעה. נראה לי שמדיניות השפה שלנו אינה עושה די כדי לחזק את מעמדן של כל השפות ושל הרב-לשוניות.
מה מורים יכולים לעשות כדי שיהיה יחס שווה לשפות?
על מורים לדבר על מדיניות לשונית בשיעורים כדי שכל אחד יבין שפיחות במעמדה של השפה הוא גם פיחות במעמדם של האנשים הדוברים את השפות הללו. המורה יכול למשל לשאול אילו שפות התלמידים בכיתה דוברים. זה חשוב בהיבט הפדגוגי כדי לקבל רקע לשוני על התלמידים. אבל זו גם פעולה של העלאת מודעות פוליטית של המורים והתלמידים כאחד. מכיוון שהם נוכחים לדעת: לא רק מה שאני יכול לומר בשפת האם שלי הוא נורמלי. נורמלי גם שאנשים אחרים דוברים שפות אחרות. אפשר גם לדון עם התלמידים בשאלה מדוע שפות מסוימות נחשבות בעינינו בעלות ערך ואילו אחרות לא. נראה לי חשוב ללמד את השפה הגרמנית ולהתייחס אליה כאל שפה אירופאית. אפשר לשאול תלמידים ביבשות אחרות מדוע פקידים באיחוד האירופי מדברים יותר אנגלית מגרמנית אף על פי שדוברי השפה הגרמנית מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר באיחוד האירופי. מהר מאוד מגיעים להיסטוריה הגרמנית, לגירוש של אנשי מדע יהודים ואחרים. פיתוח המודעות הלשונית ושאלת הצדק בתחום השפה הם היבטים חשובים בשיעורי גרמנית.
לדעתי על הממשלה שלנו להפוך את הרב-לשוניות לאחת מזכויות האדם. האיחוד האירופי שואף לכך שכולם ילמדו לפחות שתי שפות נוספות בבית הספר פרט לשפת האם. אילו אחת השפות האלה הייתה גרמנית, אחרת למשל טורקית או רומנית והשפה השלישית, למשל, אנגלית או יפנית היינו מתרחקים מהמאבק בין השפות.
אתה עוסק בסוגיית המדיניות הלשונית בנוגע לגרמנית כשפה זרה ושנייה מזה עשרות שנים. האם בכל זאת נתקלת במידע שהפתיע אותך במהלך המחקר לצורך פרסום הספר?
אכן כן, די הרבה. התברר לי למשל עד כמה הזכויות הלשוניות של המיעוטים שאנו מכירים בהם הן ייחודיות לעומת אלו של מהגרים ופליטים. לצורך כתיבת הספר התעמקתי בזכויות הלשוניות האלה וגיליתי לכמה אנשים בגרמניה אין כלל זכויות לשוניות לשפות שלהם. זה הרשים אותי מאוד ולכן אני עוסק כעת בנושא הזכויות הלשוניות באינטנסיביות רבה. ביחד עם סטודנטים ועובדים לשעבר הקמנו באוסטריה רשת לזכויות לשוניות שעוסקת במדיניות הלשונית הרשמית באופן ביקורתי. בפברואר 2022 היה כנס בנושא בחינות. אני מנסה להיות מעורב בעיצוב הדעות כאן.