שונות לשונית
"גווניה השונים של השפה הגרמנית"

דיאלקטים, שפתם של הצעירים, רב לשוניות והתפתחותה של השפה - כיצד אנו מתייחסים לכל אלה? אתר אינטרנט חדש של אוניברסיטת פוטסדם להכשרה ולהוראה מציע למורים ולגננות את האפשרות לבחון מחדש את גישותיהם בנוגע להתפתחויות השונות של השפה.

גברת ויזה, אתר האינטרנט Deutsch-ist-vielseitig de עוסק ב"ניבים, רב לשוניות והשאלה בנוגע ל"גרמנית הנכונה" פונה לפרופסורים המכשירים מורים, למורים ולגננות. במה מדובר?

בתחום החינוך אנו מתמקדים בעיקר בהוראת הגרמנית התקנית הנקראת גם "גרמנית גבוהה". לעתים קרובות אנו מתעלמים מכך שלילדים בגן או בבית הספר יש יכולות נוספות שאינן קשורות ליכולותיהם בגרמנית הגבוהה. השפה הגרמנית כוללת גם את הניבים המסורתיים, את שפת הצעירים, את הסלנג, את שפת המסרונים ואת השפה המדוברת. חשוב לדעת זאת על מנת לקדם את יכולותיהם השפתיות. כמו בכל שפה אחרת גם בגרמנית קיימת שונות לשונית. סלנג, ניבים מסורתיים או שפת המסרונים אינם טובים יותר או פחות מבחינת לשונית. משתמשים בהם בהקשרים אחרים. לעתים נוטים לשכוח כמה ילדים אלה יודעים כאשר מתייחסים רק לשפה התקנית הגבוהה ולכן מעריכים את הילדים באופן מוטעה.

שימוש בשונות הלשונית שהשפה מציעה

אתר האינטרנט מציע חומרי מולטימדיה מעשיים להוראה ולהכשרה פדגוגית. בגני ילדים ובבתי ספר דווקא מתקנים את הגרמנית הגבוהה בפיהם של הילדים. כיצד יכולים מורים וגננות להשתמש דווקא בגיוון הלשוני, כלומר בניבים, בשפת המסרונים ובשפת הצעירים על מנת להשיג מטרה זו? 

בכך שאני כמורה, למשל, מכירה ביצירתיותם של הילדים וביכולותיהם בתחומים אחרים של השפה ולא מתייחסת לכך כאל גרמנית "לא נכונה“. כך יכולים התלמידים לפתח דימוי עצמי חיובי בתחום השפה. הם מרגישים שמקבלים אותם כפי שהם ומשתתפים אחרת בשיעור. כשמתאפשר לי, אני משתמשת בגיוון הלשוני על מנת ללמד את השפה התקנית באמצעות משחק – המראה את ההבדלים בין שפת הצעירים לשפה התקנית - או בין השפה הכתובה לשפה המדוברת. מחנכים יכולים לסייע לילדים ולקדם אותם אם הם מתייחסים אליהם ללא דעות קדומות. התנאי ההכרחי לכך הוא כמובן שהם עצמם יהיו מודעים לדעות הקדומות שלהם.

מדוע יש יחידת לימוד שלמה הדנה בדעות קדומות בהתייחסות לדוברים?

מכיוון שלעתים תכופות הדעות הקדומות שיש לנו גורמות לכך שאיננו רואים את הפוטנציאל הגלום בילדים. אולי הדבר קשור ל"ערך השוק" שיש לשפות: אם ילד מדבר צרפתית בבית מכיוון שהוריו מצרפת ההתייחסות לכך היא כמובן כאל יכולת לשונית נוספת. לעומת זאת, אם הילד מדבר טורקית בבית הדבר אינו זוכה להערכה אוטומטית אלא נתפס כמכשול, ומתעלמים מיכולותיו הלשוניות הנוספות של הילד. הדעות הקדומות והסטראוטיפים שלנו משפיעים על האופן שבו אנו תופסים את העולם ומשפיעים על הזיכרון שלנו. יחידת הוראה זו כוללת בין היתר גם סרטון שבעזרתו ניתן ללמוד כיצד הזיכרון עושה אידאליזציה של המציאות וכיצד הגייה לא נכונה בגרמנית של תלמיד או מקרה שבו תלמיד מדבר גרמנית וטורקית בשיחה עם חברים עלולה לגרום להערכה שלילית שלו.   

איזו שפה מתאימה לאיזו סיטואציה?

במרכז יחידת ההוראה "השימוש בלשון" עומדות יכולותיהם של דוברי שפה. דוגמה אחת מציגה באמצעות תמונות וציטוטים כיצד אותו אדם מתאר תאונת אופניים בצורות שונות מבחינה לשונית בהתאם להקשר – אם הוא מדבר עם חבר, עם המורה, עם השוטר או אם הוא כותב דיווח או מסרון – בכל פעם הוא משתמש בשפה באופן שונה. באופן דומה השפה משתנה כאשר אדם מדבר בטלפון על ביקור בקולנוע.

פה ניתן לתרגל את מה שקרוי בתכנית הלימודים היכולות הלשוניות. מה זה אומר אם תלמידים מדברים זה עם זה בסלנג או דיאלקט בחצר בית-הספר? האם זה אומר שהם אינם יודעים גרמנית גבוהה? בוודאי שלא, זה לא אומר כלום על יכולותיהם בגרמנית התקנית. תלמידים משוחחים זה עם זה באופן שונה מאשר בהקשרים רשמיים. על המורה לדעת זאת. אילו התלמידים היו מדברים תמיד בשפה רשמית, היה זה סימן ליכולת לשונית מוגבלת. בשיעור יש לתרגל את השימוש הנכון בגיוון הלשוני: באיזו שפה יש להשתמש בריאיון עבודה, באיזו שפה יש לדבר כאשר משוחחים עם חבר בפלאפון ומהם ההבדלים הלשוניים בין שתי שפות אלה?  
  לכל גוון בשפה יש מן הסתם כללים משלו. ביחידת ההוראה האחרונה את בוחנת ביסודיות את ה"מערכת השפתית" , בין היתר באמצעות כרטיסי דיאלקטים. מדוע על מחנכים ותלמידים לעסוק דווקא בניב הברלינאי או הזאקסי?

מורכבות או כללי דקדוק לא קלים קיימים לא רק בגרמנית הגבוהה. כאשר ברלינאי אומר את המשפט "זה של אמי הכובע שלה" הוא זקוק לכללי דקדוק מורכבים יותר מאשר במשפט "זה הכובע של אמי.“ חשוב לזכור: מי שמדבר ניב אינו עושה זאת כי הוא טיפש או עצלן מכדי לדבר גרמנית נכונה. גם בניב יש "נכון" ו"לא נכון", וגם פה ישנם כללים דקדוקיים.

את מדגישה את הגיוון הלשוני כערך שווה. האם זה אינו גורם לכך שהגרמנית התקנית מאבדת את מקומה החשוב?

מבחינה לשונית הגרמנית התקנית אינה טובה יותר או גרועה יותר ממשלבי השפה האחרים. מבחינה חברתית הגרמנית הגבוהה נחשבה תמיד ליוקרתית. זוהי שפתו של המעמד הבינוני והיא מהווה ביטוי לחינוך ולהשכלה. לכן חשוב שתלמידים ישלטו בגרמנית הגבוהה וישתמשו בה בסיטואציות הנכונות.