רב-לשוניות
"העולם נפתח בפני הילדים" באמצעות שפות
לרוב ילדים חווים את הרב-לשוניות שלהם כחיובית, אומרת הפרופסורית אינגלורה אומן-ולקה (Ingelore Oomen-Welke), אולם הדבר מצריך תנאים מסוימים.
גברת אומן-ולקה, את עוסקת ברב-לשוניות בקרב ילדים מזה עשרות שנים. מדוע הנושא כה קרוב לליבך?
שפות הן אמצעי התקשורת שלנו. השפה הרשמית בגרמניה היא גרמנית. לצידה יש פה שפות ודיאלקטים אחרים. סקרים שנערכו בקרב ילדים מעידים על כך שרב-לשוניות נפוצה מאוד כיום במרחב דובר הגרמנית. בווינה כ-50% מהילדים מציינים כי הם מדברים יותר משפה אחת ביומיום. בערים המבורג, אסן ופרייבורג שבגרמניה המספרים נעים בין 35 ל-40 אחוז. במדינות רבות ברחבי העולם רב-לשוניות הפכה להיות הנורמה. לעיתים קרובות הורים, מחנכים או אנשי הוראה מסייעים לילדים להשקיע בשפות שלהם משום שהם זקוקים לשפות הן בחייהם והן בקריירה בעתיד.
ילדים יכולים לגדול לתוך השפה החדשה
כיצד הילדים.ות ששוחחת איתם התייחסו לרב-לשוניות שלהם?
לפי הסקרים שלנו ילדים דו-לשוניים או רב-לשוניים הגדלים עם יותר משפה אחת מההתחלה רואים ברב-לשוניות שלהם דבר מובן מאליו. תנאי מוקדם לכך הוא סביבה שבה ניתן לחיות ברב-לשוניות. כאשר ילדים בגרמניה גדלים עם שפה משפחתית שאינה גרמנית ונתקלים בשפה הגרמנית רק עם הגיעם לגן, הם עלולים להיות מבולבלים. לכן יש לחשוף אותם בהדרגתיות לגרמנית. לעיתים ילדים קטנים אינם מדברים כלל בהתחלה, לא בשפת אימם ולא בגרמנית. עם זאת די מהר הם עונים בגרמנית כשהגננת מברכת אותם ב 'Guten Morgen, Aisha' (בוקר טוב עיישה). אם הצוות החינוכי וילדים אחרים ירבו לדבר איתם, הם יגדלו לתוך השפה החדשה. ילדים סיפרו לנו על כך בעצמם. לדוגמה: 'ידעתי בוסנית מלידה. בהתחלה לא הבנתי כלום בגרמנית, אבל אז כולם דיברו איתי הרבה גרמנית ולמדתי שלוש או חמש מילים חדשות כל יום'. חשוב שהגרמנית לא תחליף את השפה הראשונה שלהם, אלא שהילדים יוכלו לפתח גם אותה ויזכו לתמיכה וסיוע בכך.
עם זאת לעיתים ילדים דו-לשוניים בגן ובבית הספר מסרבים לדבר בשפת אימם.
זה יכול לקרות מכיוון שילדים מתאימים את עצמם בדרך כלל לקבוצת השווים שלהם. הם רוצים להיות שייכים ולא להיות שונים מאחרים. לעיתים ילדים נמצאים בקונפליקט בשאלה אם מותר להם 'לחשוף' את שפת אימם בפני האחרים. חלקם מנסים 'להסתיר' את השפה שלהם ומבקשים מאימם 'תדברי איתי בבקשה גרמנית כשיש אחרים בסביבה'. אם ילדים חווים שלא מקבלים את השפה שלהם בגן או בבית הספר, זה יכול להפוך לבעיה אמיתית עבורם. במקרה כזה מדברים על דו-לשוניות בקונפליקט. מצד שני, ילדים רבים חשים גאווה רבה כאשר הם זוכים להערכה של חברים או מבוגרים על כך שהם מסוגלים לבטא את עצמם ביותר משפה אחת ומסוגלים אפילו לתרגם משפה לשפה משום שזה דבר מיוחד. במבט לאחור צעירים ומבוגרים רבים מדגישים שהדו-לשוניות שלהם זכתה להכרה ולהערכה בסביבתם. למרבה הצער רבים חוו גם את ההיפך.
תפיסה חיובית של רב-לשוניות
האם מסתמן כעת שינוי חברתי בתפיסה ובהערכה של רב-לשוניות?
כן, אך ישנם כמה הבדלים. בתי ספר שיש בהם שיעורים בשפות זרות וקבוצות חברתיות המציעות הצעות חוצות גבולות וזוכות לתמיכה ממשלתית תרמו רבות לקידום עמדות חיוביות כלפי רב-לשוניות. המועצה האירופית והאיחוד האירופי הכריזו על רב-לשוניות כיעד. ישנן תוכניות רבות לחילופי חניכים, סטודנטים ואנשי מקצוע וקיים מספר רב של נישואים בין בני לאומים שונים. לאנשים רבים יש קשר עם אנשים הדוברים שפות אחרות ובאופן כללי עם שפות אחרות, דבר המעודד עמדות חיוביות. עם זאת אם ילדים חווים חוויות פחות נעימות, הם עלולים לפתח רתיעה מהשפה המשפחתית.
כיצד מבוגרים יכולים לתמוך בילדים דו-לשוניים?
חשוב שהמבוגרים יציעו לילדים במהלך האינטראקציה איתם מגוון רחב של שפה המלווה את הפעולות היומיות בבית ובגן הילדים. למשל: 'תראה מה יש לי פה: תפוח, סכין וצלחת. אני חותכת את התפוח, זה חצי תפוח עכשיו...'. כדאי ליישם את ההצעה גם בשפת האם וגם בשפה השנייה, גרמנית. אט אט הילדים לומדים לבטא את עצמם. בתחילת התהליך של רכישת השפה יש לעתים קרובות משחקי אצבעות, שירים וחרוזים עם תנועות החוזרות על עצמן. הילדים מתבוננים, משתתפים ולומדים נוסחאות שפה שהופכות לשגרת יומם. הודות להשתתפותם הילדים מרגישים שמקבלים אותם בברכה. כבר בגן הילדים ובהמשך בבית הספר העולם נפתח בפניהם באמצעות שפות. יש לעשות זאת בעדינות ובאמפתיה תוך כדי מתן הסברים ברורים כדי שהילדים יוכלו להפיק מכך תועלת.
פארידה, איסמעיל וקיארה מספרים על חוויותיהם (תמלול אודיו).