מדיניות חינוכית ולימוד שפות
"דו-לשוניות משפרת יכולות מתמטיות!"
כאשר ילדים לומדים שתי שפות כבר בגיל צעיר כישורי השפה שלהם מתפתחים. נוסף על כך שליטה בשתי שפות מהווה יתרון קוגניטיבי בתחומים רבים, למשל מתמטיקה. פרופסור מיכאלה סמבניס (Michaela Sambanis) ופרופסור היינר בטגר (Heiner Böttger) טוענים כי יש צורך בשינוי פרדיגמה ומבהירים כיצד הוא עשוי להצליח.
מאת דר' פאולה שולמן (Paula Scholeman) ושטפני אייזנרייך(Stefanie Eisenreich)
מר בטגר, בגרמניה מדברים גרמנית ולכן על כל הילדים ללמוד תחילה את השפה הגרמנית בבית הספר. האם אין זה מובן מאליו?
היינר בטגר: בגרמניה אנו מעמידים פנים לעיתים תכופות שכל הילדים רוכשים גרמנית כשפה ראשונה. עם זאת, השפה הראשונה היא בדרך כלל שפת האם וגרמנית היא לא תמיד השפה הזאת. הבלשנית ריטה פרנצ'סשיני (Rita Franceschini) השתמשה בטכניקות דימות כדי לקבוע שילדים הגדלים עם שתי שפות מסוגלים להבחין בין שפת אם לשפת אב כבר בגיל חודשיים, הגיל הטרום-לשוני. ודאי שהם אינם מסוגלים לכנות אותן כך, אולם במוח מופיע פוטנציאל פעולה שונה כשההורים מדברים בשפתם. פרנצ'סשיני אף טוענת כי גם ילד הגדל עם ניב מובהק דוגמת גרמנית שוויצרית לצד שפה נוספת נחשב לילד דו-לשוני.מהי המשמעות של רב-לשוניות זו?
מיכאלה סמבניס: מיכאלה סמבניס: באזורים מסוימים בגרמניה מתקיימים שיעורי שפת אם, למשל במקומות שבהם מתגוררים ילדים טורקים או יוונים רבים. ילדים אלו מקבלים שיעורים בשפת אם פעם או פעמיים בשבוע כדי שלא ישכחו אותה וכדי שילמדו קרוא וכתוב. אך במרבית המקרים השפות נותרות נפרדות מהשפה המדוברת בבית הספר ומהשפות הזרות הנלמדות שם. זה בעייתי מכיוון שיש צורך לתמוך בשפה באופן רוחבי וגם לשלב אותה במקצועות אחרים כדי שהרב-לשוניות תהיה קשורה לפעילויות שונות.היינר בטגר: אי הכרה ברב-לשוניות של ילדים אלו משמעה לנתק אותם מתרבותם ואף לפגוע ביכולותיהם הלשוניות, שֶׁכֵּן התפתחות קוגניטיבית כבר התרחשה עם רכישת שפת האם. הילדים זקוקים לשפה שיוכלו לעמת אותה עם שפות אחרות. זו שפת האם. חשוב שיקריאו לילדים סיפורים בשפת האם ושיתקיימו שיעורים או פעילויות אחרות בשפה זו. כאשר עושים זאת ממצאי המחקר העכשוויים מעידים כי לילדים אלו יהיה פוטנציאל להיות לומדי שפה טובים יותר בהשוואה לאלו הגדלים עם שפה אחת. לפי הממצאים שלנו ילדים אלו יהיו גם טובים יותר במתמטיקה.
.
דו-לשונית מהווה יתרון קוגניטיבי
רגע, אתה טוען שילדים דו-לשוניים עשויים להצליח יותר במתמטיקה מילדים שגדלים עם שפה אחת?
היינר בטגר: כן, המסקנה מגיעה מהמיזם "למידה בשתי שפות - בית ספר יסודי דו-לשוני בבוואריה", שהגיתי ושאני מעניק לו ליווי מדעי. ילדים לומדים בשתי שפות מכיתה א', גרמנית ואנגלית, ויש להם בין תשע לאחת עשרה שעות שפה זרה בשבוע. במשך חמש שנים ערכנו מבחנים במתמטיקה, גרמנית ואנגלית כדי להשוות את הישגי הילדים בבית הספר הדו-לשוני לאלו בבתי ספר ברחבי גרמניה.
ומהן התוצאות?
היינר בטגר: ההישגים בשפה הגרמנית לא נפגעו מכך שהיו פחות שעות לימוד בשפה זו. נהפוך הוא: למידה בשתי שפות מובילה לכישורי שפה ולרגישות לשפה טובים יותר. בנוסף, לילדים אלו יש יכולות טובות יותר במתמטיקה. במבחני השוואה ארציים הם מעל הממוצע במתמטיקה באופן משמעותי.
איך אתה מסביר את זה מבחינה נוירולוגית?
היינר בטגר: זה קשור לפלסטיות של המוח, כלומר הבנייה והחיזוק של מבנים עצביים בעקבות דרישות גבוהות כשיש צורך לעבד שתי שפות וההתפתחות הקוגניטיבית המהירה יותר הקשורה לכך. אין כל חשיבות לשאלה מהן שתי השפות: גרמנית ופולנית, גרמנית תקנית וגרמנית שווייצרית - דו-לשוניות מובילה לביצועים קוגניטיביים טובים יותר. ילדים דו-לשוניים טובים יותר במתמטיקה באופן משמעותי מילדים חד-לשוניים.
אין חשש לעומס יתר על הילדים? במיוחד כשמדובר בשפות מורכבות יותר?
יש צורך בשינוי פרדיגמה
היינר בטגר: המערכת המיושנת הזאת הכוללת בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון - גם אם מכנים אותה בשמות אחרים - מתעקשת לשמר את עצמה. זוהי מערכת חינוך היררכית ומפרידה מאוד, שאינה מקדמת שוויון הזדמנויות בתחום החינוך כבר מגיל צעיר. כמו כן על פי ממצאי המחקר עבר זמנה של חלוקת הילדים לכיתות לפי גיל.
יש צורך בשינוי פרדיגמה וזה מתחיל כבר בגן. השאלה היא איזו הכשרה מורים מקבלים. הכשרת מורים באוניברסיטה או במכללה אקדמית צריכה להקנות ידע רב ובעיקר מיומנות לשלב שפות באופן מיטבי. יש צורך בהכשרה מיוחדת בחינוך דו-לשוני.
האם הכשרת המורים תצטרך לעבור שינוי כדי שאפשר יהיה להתמודד עם רב-לשוניות זו?
היינר בטגר: כן, אך זה לא קורה. כל המורים צריכים לרכוש מיומנויות בהוראת גרמנית כשפה שנייה או כשפה זרה, ולו רק כדי שיהיו מסוגלים להסביר וללמד את שפת אימם כגרמנים. עלינו לאפשר למורים לפתח מתכונות אחרות של משימות אינדיבידואליות ושל בחינות בשלב מוקדם הרבה יותר. בעצם מה שאנחנו עושים כרגע זה פשוט ללמד את התלמידים באופן מפורש מאוד ולאחר מכן – אני מגזים עכשיו בכוונה, כי לפעמים יש צורך לעשות את זה מבחינה דידקטית – לבחון על זה באמצעות תרגילים של השלמת מילים. המשימות בבית הספר בודקות בעיקר ידע ועל כך התלמידים מקבלים ציון. יצירתיות? יכולת ליישם את הידע הנרכש? לשם כך יש צורך במשימות מסוג אחר לגמרי, אבל אנחנו עדיין נאחזים לעיתים קרובות מדי בבחינות הישנות שהוכחו לכאורה כיעילות.
מערכת החינוך, הכשרת המורים, תרגילים ומבחנים - היכן עוד יש צורך בשינוי פרדיגמה?
היינר בטגר: ההורים הם המפתח. לא מסבירים להורים שכדאי שילדיהם ילמדו שתי שפות. לכן שינוי פרדיגמה אמיתי לא נראה כעת באופק. אנו יודעים איך לעשות זאת, אך כרגע לא מתאפשר לנו להעביר את הידע לרמה החברתית. יש יוצא דופן אחד שהוא גם הצלחה גדולה: בית הספר היסודי הדו-לשוני בבוואריה הפך למוסד מוביל ומצליח. לדעתי מדובר בקפיצה קוונטית.
מיכאלה סמבניס: כרגע כולם מקשיבים לווירולוגים. כדאי להפנים במהרה: ישנם אנשים רבים וטובים שעוסקים במחקר בתחום הדידקטיקה. הבה נקשיב להם ונתייחס אליהם ברצינות!