האקלים ואיכות הסביבה

מניעת משברים סביבתיים עתידיים היא אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני הקהילה העולמית בעת זו. נראה כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא שיתוף הקהילות במשבר.  

האם ניתן להשתמש בהצלחה בטכנולוגיות מודרניות על מנת לסייע בהגנה על הסביבה ולהחזיר את האמון שאבד? בכך משוכנע מהנדס התוכנה דיויד דאו, אשר הקים לשם כך עמותה לתועלת הציבור בשם GainForest . בשיחה עמו הוא מספר על הקשר האישי שלו לטבע, על הדרך שעשתה העמותה מאז הקמתה ועל ההשפעה הגדולה שיש לקהילות ילידיות על עבודתו.  

( 11 בפברואר 2021)
בתערוכה הדיגיטלית "Take Me to the River", שבה תומכים במשותף מכון גתה וקרן הנסיך קלאוס, אמנים ואמניות עוסקים בהשלכות של שינוי האקלים על האוכלוסייה הילידית. האוצרות מאיה אל-חליל ודניאלה מכחול מספרות בריאיון על הממשק שבין אמנות וקיימות, ועל החשיבות שיש להצגת נקודות מבט של אוכלוסייה ילידית בעשייה האמנותית.  

גרמניה התחייבה להפחית בחצי את בזבוז המזון עד שנת 2030. במכון פראונהופר לטכנולוגיית יציקה, הרכבה ועיבוד IGCV חוקרים גישות של בינה מלאכותית שעשויות לקרב אותנו ליעד זה.

גרמניה בלטה בעבר כחלוצה בתחום המיחזור. היא ידועה בטכנולוגיות הפוטו-וולטאיות שלה ובהתנגדותה לאנרגיה גרעינית. עד היום הגרמנים גאים במודעותם הגבוהה לאיכות הסביבה. עם זאת, קל יותר להצהיר כי חיים אורח חיים בר-קיימא מאשר לעשות זאת באמת.
 

שוניות אלמוגים הן מערכות אקולוגיות עם מגוון ביולוגי עשיר אך הן נתונות בסכנה הכחדה חמורה. באופן מפתיע אלמוגים בעלי כושר עמידות גבוה עשויים לסייע ולאפשר את הישרדות השוניות.

שינוי האקלים לא מגלה רחמים גם כלפי מקומות שבעבר היו מפוארים ורבי עוצמה. כיצד הוא משפיע כיום על העיר אלכסנדריה, אלפיים שנה לאחר שהוקמה כיצירתו הגדולה של אלכסנדר מוקדון? במסגרת סדרת ראיונות ניסינו לענות על שאלה זו. 
 

ערים צומחות ברחבי העולם ובעקבות כך עולה גם צריכת מי השתייה. כיצד תוכלנה ערים להפוך את ניהול המים שלהן לבר קיימא? להלן כמה רעיונות.

קולקטיב של אדריכלים, מדענים ואקטיביסטים התאסף יחד כדי להפוך רפסודת במבוק למעבדה, אשר משלבת בין "מדע אזרחי" לבין חינוך ומזמינה את תושבי המקום להקשיב לנהרות.
 

ברלין שואפת להפוך ל"עיר ספוג", כזו שלא תיתן לאף טיפת גשם לרדת לטמיון. בכך משמשת עיר הבירה כחלוצה בגרמניה, בכל הנוגע לניהול בר-קיימא של מי הגשמים.
 

הם אוספים, ממיינים וסוחבים חומרים שניתנים למחזור. ללא 300,000 אוספי הפסולת הללו, היה המטרופולין של מומבאי שוקע בהררי אשפה.

בעקבות ההתחממות הגלובלית עידן הנפט מגיע לקיצו. מדינות ואפילו חברות הנפט הכירו בכך. היעד של הקהילה העולמית כעת הוא למצוא חלופות לנפט הגולמי שאינן פולטות גזי חממה. כיצד ניתן לעמוד ביעד זה?

אנרגיה בת-קיימא: מבט אל העתיד - גרמניה מעוניינת להפסיק לחלוטין את השימוש בפחם עד שנת 2038.  מטרה שאפתנית ללא ספק שצריכה לעמוד במבחן של לא מעט מכשולים.

 

5,000 עגורים מתו לאחרונה באגמון החולה והמספר עוד יוכפל. תאוות בצע תיירותית הביאה להאכלת יתר שלהם ולהצטופפותם — עד שחלו

 
הצעות לקיזוז פחמן מבטיחות לפצות על פליטת הפחמן הדו חמצני הנגרמת בידי אנשים פרטיים, למשל בטיסה, באמצעות תרומה למיזמי אקלים. אך האם לא מדובר בדרך שלנו להשקיט את ייסורי המצפון? 

ושוב התקיימה מחאת הנוער למען האקלים. מקסימיליאן בודנבוהם היה שם וצפה במתרחש - משלטי הקרטון ועד לאווירה.
 

על אנשים ששואפים לשנות את העולם: שבעת המדענים, היזמים והאקטיביסטים הללו פועלים בגרמניה למען עולם בר קיימא, וחותרים ללא הרף לעצב את העתיד כפי שהם חולמים שיהיה.  
 

"אקופיס", אחד הארגונים המקומיים הפעילים ביותר, ערך ב-11.1.18 כנס תחת השם "להתפלל לגשם או לעודד דיפלומטיית מים". במהלך הכנס, שהתקיים בשיתוף פעולה עם ה- INSS(המכון למחקרי ביטחון לאומי), דנה שורה מרשימה של מרצים ונואמים בהשלכות של משבר המים על הביטחון הלאומי באזור.

יוכן הרניש (Jochen Harnisch) מרכז את נושא האקלים בבנק הפיתוח KfW ומשתתף בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים ככותב דוחות מוביל. במשך יותר משני עשורים הוא עוקב אחר המשאים ומתנים בנושא האקלים.  

 בשיתוף עם מכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים, קבוצת עבודה בהובלת פרופסור בוריס מולר יצרה סרט אנימציה קצר, אשר מספר על פליטת הפחמן הדו-חמצני עד כה ובמבט לעתיד.
 

קיימות והגנה מפני שינויי אקלים מתחילים בחיי היומיום. גם ילדים מסוגלים ללמוד ולאמץ אורח חיים בר קיימא. מוסדות חינוך מרחבי גרמניה ובראשם בתי ספר משתתפים בתכנית העולמית של אונסק"ו לחינוך לפיתוח בר קיימא.