מונגוליה
גלסאן טשינאג
מה משמעות המונח פליט עבורך?
פליטים הם אנשים הנמלטים מסכנת השמדה פיזית באמצעות מנוסה.
האם מנוסה מפני עוני לגיטימית פחות ממנוסה מפני מלחמה או דיכוי פוליטי?
כן, הייתי מעדיף לכנות תופעה זו, של שינוי מקום מגורים מסיבות כלכליות, בשם הגירה יוצאת.
ומה לגבי מנוסה מפני בעיות אקולוגיות?
כאן מדובר כבר בעניין אחר לחלוטין מאשר מעבר ממקום מגורים אחד למשנהו מתוך מחשבה להרוויח מכך תועלת כלכלית או אחרת. כן, סוג זה של מנוסה עשוי לעתים להיות דחוף אף יותר מאשר מנוסה מסיבות פוליטיות. כאשר האוויר שאני נושם, או המים שאני שותה, הופכים רעילים, עליי לעזוב את המקום במהירות האפשרית.
מתי מפסיק האדם להיות פליט?
כאשר הוא התקבל על ידי הקהילה במקום מגוריו החדש והחל להרגיש עצמו בבית.
האם קיימת מבחינתך זכות למקלט פוליטי?
עבורי הזכות למקלט הינה חלק בלתי נפרד מזכותי כאדם לחיים על פי רצוני.
במידה וכן: האם זכות זו בלתי-מותנית, או ניתנת לביטול?
היא בלתי מותנית, כל עוד קיימת התייחסות רצינית לזכויות האדם.
האם אתה מאמין, כי חברה מסוגלת לקלוט פליטים באופן מוגבל או בלתי מוגבל?
באופן תיאורטי על כל חברה לקלוט פליטים, מבלי לחשוב ראשית על מספרם. זה יהיה גם נכון מבחינה מוסרית. עם זאת, מבחינה מעשית לכל חברה הקיימת כיום יש גבולות, שהיא חייבת לשמור עליהם.
במידה ובאופן מוגבל: היכן נמצאים גבולות אלה?
הגבולות מתחילים כאשר החברה הקולטת נמצאת בסכנה של הידרדרות לעוני או מתיחות הולכת וגוברת.
האם יש בארצך פליטים בעלי זכויות יתר, כלומר כאלה אשר ארצך מעדיפה לקלוט יותר מאשר אחרים?
אני בספק רב אם המנהיגים הנוכחיים מסוגלים להעלות זאת על דעתם. אלה אשר התירו בעבר לראשונים להיכנס למדינה מבלי להביא בחשבון את ההשלכות, שכן המדינה סבלה מהיעדר אוכלוסייה. ובני המזל הללו היו הקזחים המוסלמים, החומרניים מאד, אשר הונחו מיד על ידי הגישה של "תפוס כפי יכולתך", ובחלוף הזמן החלו להתעקש ולשמור על המאפיינים שלהם במקום לחשוב על השתלבות. הדבר היה לפני כמעט מאה שנים, כאשר הפליטים חסרי הכול הורשו להתיישב במערב מונגוליה. ובינתיים דחקו ממקומם את תושבי המקום המקוריים במקומות רבים, ובמקומות מסוימים אף חיסלו לחלוטין את מקורות המחייה שלהם, הם אפילו לא נרתעו מלשנות כמעט את כל השמות הגיאוגרפיים לשמות קזחיים.
במידה וכן, מדוע?
מכיוון שהשלטון הקומוניסטי באותם הימים האמין באופן עיוור בעיקרון התיאורטי של אחוות פועלי כל העולם וברעיון המופשט של אחוות העמים, ועל כן דאג בעיקר לזכויותיהם של הפליטים, מבלי שדאג אי פעם לאלה של התושבים המקוריים.
האם לדעתך זוכים הפליטים בארצך ליחס הוגן?
מצד הרשויות, כן. אולם לעולם לא מצידן של קבוצות לאומניות, אשר חרתו על דגלן את רעיון הדם הג'ינגיס-מונגולי הנעלה לכאורה ואת הכתם הכחול על אחוריהם של בני העם המונגולי.
האם תסכים לביצוע קיצוצים בתכנית הרווחה של מדינתך, במידה ודבר יסייע לקליטתם של פליטים רבים יותר?
מבחינתי האישית ודאי. זאת משום שאני מוכן לא לנטוש את פילוסופיית החיים השמאנית-נוודית. עבור רבים מבני הארץ, ואפילו רובם, קיצוצים כאלה אינם מתקבלים על הדעת, משום שהם מאמינים שאנו המונגולים בין כה וכה חיים בעוני, אך הדבר אינו נכון.
מהם מבחינתך התנאים המוקדמים לקליטה מוצלחת?
פילוסופיית חיים בריאה, הנשענת על הכרת תודה ואינה מבדילה בין חובה לבין זכות. זאת לגבי הנקלטים. ובאשר לקולטים: עליהם לפעול לשילובם של הנקלטים על בסיס דתי איתן, אשר אינו מתעקש להבדיל בין שלי לשלך ומותיר מקום למושגים כגון סובלנות, חמלה ואנושיות.
האם יש להציב דרישות מינימום
- בפני המהגרים?
כיבוד החוקים והמנהגים של המדינה המארחת ושל אוכלוסייתה. ומוכנות לתת משהו בתמורה למה שהם מקבלים. מבחינתי כוללת תרומה זו גם ניסיון חיים, מיומנויות, ידע וכדומה.
- בפני האוכלוסייה המקומית?
להימנע מלדרוש מן הזרים להפגין את אותן המעלות אשר נראו להם עד כה כמעלות הבלעדיות. לשמר ולעורר בקרבם לא רק את המטלה המייגעת הכרוכה בצורך להגיש סיוע למהגרים, אלא גם את הזכות ללמוד מהם.
האם אתה מכיר פליטים באופן אישי?
אכן. האמת שרבים! פליטים שנמלטו מפני גזענות, פנאטיות דתית, הגבלת חופש הדעה ולאחרונה גם מפני מחלות הקשורות לאורח חיים.
האם אתה תומך בפליטים באופן פעיל?
כן, במסגרת האפשרויות המוגבלות העומדות בפניי. במשפחתי קיימת מסורת בהקשר זה. סבי הילבאנג היה אדם עשיר מאד, עם חמישה ילדים משלו ופי שלושה ילדים מאומצים. רובם היו פליטים אלטאיים וקזחים. במקרה אחד היה בין "ילדיו" גם רוסי, אשר נמנה על אנשי הצבא הרוסי הלבן, שחייו ניצלו הודות לקושי לטפס מעבר לרכס האלטאי. הוא עזב את האזור לאחר שלוש שנים כאשר ברשותו בהמת רכיבה, בגדים וצידה לדרך; אבי שיניקבאי, שהיה הבכור מבין בניו של העשיר הרחמן, ליווה את אחיו לבן העור בדרכים נסתרות עד אל מעבר לגבול הרוסי. וכעת לאחר שלושה דורות אני מנסה לקיים מסורת אצילית זו, דואג לצאצאיה של הגברת אייקו האלטאית, שנמלטה לכאן בשנת 1920 מאזור האלטאי הרוסי עם ששת ילדיה הקטנים.
כיצד תתפתח סוגיית הפליטים במדינתך?
א) בשנתיים הקרובות?
ייתכן בהחלט כי לא יתרחש שום דבר מהותי בעניין. מונגוליה חסרה עדיין את התשתית הנדרשת. הלאומנות הכלל-מונגולית התגברה מאז נפילת הסוציאליזם. אך שתי האפשרויות זמניות בעיניי.
ב) בשני העשורים הקרובים?
בוודאי! איני רוצה להתנבא כיצד יתרחש הדבר, שכן איני חפץ להיראות תבוסתן ואף איני מתיימר לדעת הכול, ואיני מעוניין לשאת תווית מעיקה נוספת על צווארי מהן כבר היה לי די בחיי.
האם אתה מסוגל לדמיין עולם ללא פליטים?
בעתיד הרחוק מאד, כאשר האנושות תתבגר ותפסיק באופן סופי עם הטירוף הכרוך במלחמות ובסיווג בני מינם לפי מעמדות, גזעים ואמונות.
במידה וכן: מה נדרש לשם כך?
ההיגיון הפשוט הבריא אשר העניק הבורא לכל אחד מאיתנו, ההולכים על שתיים.
האם אתה או בני משפחתך נקלעתם בעבר למצב של מנוסה?
הנדידה מאזור מרעה אחד למשנהו עקב תנאי מזג האוויר היא פשוט חלק מאורח החיים הנוודי. נדידה מסיבות אחרות עדיין לא. ואנו חווים בכל יום את המשכה של ההיסטוריה של אבותינו, שהזכרתי קודם לכן. זהו ההון הבסיסי של השבט שלי, מה שהפך אותי בסופו של דבר לאזרח העולם ואפשר לי להיות סופר.
תושביו המקוריים של רכס האלטאי נאלצו לנטוש את אזורי המרעה והצייד שלהם ולנדוד לתוככי מונגוליה כתוצאה ישירה מן הלאומנות הקזחית הקנאית, שקיבלה דחיפה והנחיה שיטתית מן ההנהגה המחוזית והאזורית.
האם אתה מאמין, כי הינך עלול להפוך לפליט ביום מן הימים?
שום דבר אינו בלתי אפשרי.
- במידה וכן, מדוע?
אם יום אחד השוביניסטים הקיימים בסביבתי יגיעו להנהגתה של מונגוליה זאת יכולה להיות עבורי סיבה לבריחה.
- כיצד אתה מתכונן לכך?
אני שומר על ערנות גם כשאני ישן. במיוחד כאשר טוב לי. וממשיך לצחצח ולחדד ללא הפסקה את המאפיינים הנוודיים הזורמים בעורקיי ובעורקי הקרובים אלי. אני עושה זאת כל יום בדמיוני. כאשר שעת ההכרעה אכן תגיע, נוכל ליישם במציאות בצורה מהירה וטובה את מה שכבר עשינו במחשבתנו מאות ואלפי פעמים.
- לאיזו מדינה היית נמלט?
למדינה שבה קיימת עדיין אנושיות.
עד כמה אתה זקוק למולדת?*
למעשה לאחת בלבד, וזהו כדור הארץ. איברי הגוף השונים של אימא אדמה עשויים לשאת שמות שונים: עבורי הבטן היא סין, הגב הוא רוסיה, השוק הימנית היא גרמניה, האגודל השמאלי הוא שווייץ, סוליית כף הרגל הימנית היא עיראק, השמאלית היא איראן... וכו'. אבל כולם הם חלק מגופה של הארץ, כדור הארץ. והוא שייך, לי, לך, לכם: לכל אחד מן הלקטים באפריקה והציידים הצ'וקצ'ים. האדמה היא שיצרה והזינה אותנו, וכשזמננו הקצוב על פניה יגיע לקיצו, תקלוט אותנו שוב אל חיקה הגדול והמיטיב. לכן היא אימנו, לכן אנו קוראים לה אימא אדמה. ואימא אדמה יחידה במינה זו היא מולדתנו הגדולה והמשותפת!
*שאלה זו לקוחה מן השאלון "מולדת" מאת מקס פריש.