הודו
אמאן סטי

 
מה משמעות המונח פליט עבורך?

"פליט" הינו מנגנון, המושרש בגיאו-פוליטיקה ומאושרר על ידי מדינות לאום, המשמש לוויסות תנועה חופשית של יחידים וקהילות וזאת על ידי הכרזת נסיבות המנוסה כלגיטימיות או כלא לגיטימיות.
בנוסף, זוהי אחת מהצורות הבודדות של ניידות מעמד הפועלים שמדינות לאום מוכנות לקבל, גם אם בחוסר רצון.
כדי להבין את העוצמה שמאחורי המילים, לעיתים מועיל לשקול את כל מה שנותר מחוץ לתחום הצר של המשמעות וההגדרה של המילה.
אם "פליט" הינו נוכחות זרה בעלת זכות לגיטימית להיות במדינה שאינה שלו, היכן זה מותיר את כל היתר? האם על כולנו להיות לנצח אסירים של מדינות הלאום שלנו?

האם מנוסה מפני עוני לגיטימית פחות ממנוסה מפני מלחמה או דיכוי פוליטי?
 
במסגרת שאלון זה מצויה ההנחה שהמצב הטבעי של האדם הוא לבלות כל חייו בתחום הצר של המקום שבו הוא נולד.
במסגרת מעין זו, הרצון לתנועה או הרצון להגר נראים כנסיבות יוצאות דופן שיש להצדיקן בדרך כלשהי – לרוב באמצעות טרגדיה, עוני או דיכוי.
ההנחה שאנשים נוסעים רק כאשר הם נאלצים לעשות כן, היא תופעה חדשה יחסית בהיסטוריה הארוכה של הקיום האנושי. כפי שציין האנתרופולוג ג'יימס סקוט; בקשת הארוכה של ההיסטוריה המשותפת שלנו, "יותר מ- 97 אחוזים מהחוויה האנושית, מקורם מחוץ למדינות הלאום שבהן למעשה כולנו חיים כיום". 
שאלות בנוגע ל"לגיטימיות" של תנועה משכפלות את השפה העבשה של בירוקרטיה ושליטה – פליט, ביטוח לאומי, זכויות, אינטגרציה. זוהי לא השפה שבה בני האדם אמורים לדבר זה עם זה או זה על זה; עלינו לעמוד בפיתוי ולהימנע מלהישמע כטכנוקרטים ויועצי ניהול.
לכן אם השאלה היא "איזה סוג של מנוסה הוא לגיטימי?" – תשובתי היא "כל תנועה, תחת כל נסיבות, היא תמיד לגיטימית".

ומה לגבי מנוסה מפני בעיות אקולוגיות?

ראו את התשובה לעיל.
 
מתי מפסיק האדם להיות פליט?

בטיול עיתונאי שערכתי לאחרונה, התיידדתי עם קבוצה של גברים אפגאניים צעירים באיסטנבול שסיפרו לי שהאיחוד האירופי כבר אינו שוקל אפגאניים כזכאים לקבלת מקלט. "כל המקומות נתפסים על ידי הסורים", אמר לי אחד מהצעירים האפגאניים.
בסקסוניה, פגשתי פלסטיני בן 37 שנולד במחנה פליטים בלבנון, ואשר בילה את השנה האחרונה בגרמניה בהמתנה לקבל את הניירת המאשרת מתן מקלט עבורו. גם הוא היה מודאג מכך שהרשויות המעניקות את אישור המקלט מטפלות בסבלו של העם הפלסטיני כמו סוחר הנאלץ להתמודד עם מטבע ישן שכבר אינו בשימוש; הוא מכיר בקיומו של המטבע, אך אינו בטוח כיצד יש להעריך אותו.
לכן אני מניח שאדם חדל להיות פליט כאשר המדינה שלו הופצצה במשך זמן כה רב עד כי שאר העולם תופס את הטרגדיה החברתית שלו כאסון אישי בעודו מפנה את תשומת הלב למה שנחשב באותו זמן כסבל דחוף יותר.
דבר זה אמור לגרום לנו לעצור לרגע ולחשוב שאולי מוטב להשעות באופן קבוע את המושג פליט.
בהתכתבות שלי עם העיתונאי גיאורג דיאז, הצעתי להחליף את המילה "פליט" במילה "מוסאפיר" ("Musafir") - מילה נפוצה ברחבי המזרח התיכון ובתת היבשת ההודית שמשמעותה מטייל, אורח, נווד, מבקר.
 
האם קיימת מבחינתך זכות למקלט פוליטי?

יותר רלוונטי לבחון את הקשרים שלנו לאדמה ולטריטוריה במובנם הספציפי: האם יש דבר כזה כמו תביעה על אדמה בשל דורות קדומים? כמה דורות לאחור יש לחזור עם טענה זו? ככלות הכול, הרעיון של מקלט מבוסס – שוב – על ההנחה שקיים קשר טבעי בין עם והאדמה שהוא יושב עליה, ומכאן שהבעלים הללו המחזיקים בקרקע נמצאים בעמדה להעניק מקלט לבאים חדשים.
ההנחות מאחורי שאלות מעין אלה נראות פחות ודאיות אם נחשוב על הדוגמא של הים: אם מישהי או מישהו שוחה לצדך, האם הם מסיגי גבול בים שלך?

במידה וכן: האם זכות זו בלתי-מותנית, או ניתנת לביטול?

ראו מעלה.
 
האם אתה מאמין, כי חברה מסוגלת לקלוט פליטים באופן מוגבל או בלתי מוגבל?

לא. משום שלחברה אין זכות להחליט מי יכול להיות חלק מהחברה. כולנו חלק מהחברה, בין אם זה מוצא חן בעיני החברה ובין אם לאו. בעצם קיומנו אנו משולבים / מוטמעים בעולם החיים.
 
האם יש בארצך פליטים בעלי זכויות יתר, כלומר כאלה אשר ארצך מעדיפה לקלוט יותר מאשר אחרים? במידה וכן, מדוע?

אני מניח שניתן להחשיב את בני האליטות הקוסמופוליטיות הצעירות הבורחים מהשכר התקוע והחברות הסגורות המאפיינות את ביתם כדי לעבוד עבור שכר מנופח בהרבה ב"מגזר הפיתוח" ברחבי אסיה ואפריקה כסוג מסוים של פליטים כלכליים מועדפים.
אך כפי שציינתי קודם לכן, אני דוחה את הקטגוריה של פליט ולכן, בעודי מצטער על האופי הצבוע ברובו של מגזר "עובדי הסיוע / ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים", אני מהלל את אותם צעירים המשתמשים בתואנה של "פיתוח" כדי לברוח מהשעמום של העיירות שמהן באו לטובת הריגוש של חיים בקרב זרים.
 
האם לדעתך זוכים הפליטים בארצך ליחס הוגן?

להודו אין מסגרת חוקית לתמיכה בפליטים. המדינה לא חתמה על אמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951 וגם לא על הפרוטוקול של שנת 1967, ועדיין לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) היא מארחת קצת יותר מ- 200,000 פליטים מאפגניסטן, מיאנמר, סרי לנקה וטיבט.
ממשלת הודו הגישה לאחרונה הצעת חוק המציעה לתת מקלט להינדים שאינם הודים אשר יכולים להוכיח שהם מדוכאים על ידי הממשלות במדינות שלהם; אבל למשטרה העירונית בעיר הבירה ניו דלהי יש מחלקה מיוחדת שתפקידה לתפוס ולגרש מהגרים מבנגלדש, מוסלמים ברובם, שאינם מחזיקים באשרות.
בהודו, כמו במקומות אחרים בעולם, שאלות ביחס ל"הגינות" נראות אקראיות ברובן, במיוחד כאשר מדובר בזכויות פליטים.
 
האם תסכים לביצוע קיצוצים בתכנית הרווחה של מדינתך, במידה ודבר יסייע לקליטתם של פליטים רבים יותר?
  
בהינתן שבהודו כמעט ואין מערכת של ביטוח לאומי, אני בספק אם מישהו ישים לב לקיצוצים – תהא הסיבה אשר תהא.
 
מהם מבחינתך התנאים המוקדמים לקליטה מוצלחת? האם יש להציב דרישות מינימום

- בפני המהגרים?
- בפני האוכלוסייה המקומית?

חיים חברתיים אינם מוגדרים על ידי אינטגרציה אלא על ידי מתן מענה לצרכים. חברה מאופיינת בפתרון קונפליקטים בין קבוצות מתחרות – אנשי כפר המהגרים לעיר; מהגרי עבודה השבים הביתה לאחר היעדרות של שנים בהן עבדו בחו"ל – חלקם הפכו ליותר ליברליים, חלקם לשמרנים יותר; נשים הדורשות להפוך את המרחב הציבורי לבטוח וליברלי יותר; אנשי דת דמגוגיים העושים דמוניזציה לצעירים המפגינים חיבה בפומבי; הון בינלאומי הדוחף לשינויים בשימושי הקרקע כדי להכניס קניונים, מפעלים, רשתות של בתי קפה.
כל קבוצה מנסה לעשות שימוש בשפות שונות של התמודדות או הסתגלות כדי לזכות בנתח ספציפי מהמשאבים הציבוריים.
הפליטים אינם שונים.
שיח האינטגרציה מניח כי לגרמני העני יש יותר במשותף עם איש האליטה הגרמנית מאשר עם הסורי העני.
אך זה לא תמיד כך.

האם אתה מכיר פליטים באופן אישי?

אני ממשפחה של פליטים שבשנת 1947 עזבו את ביתם שהיה מה שקרוי היום פקיסטן וחצו לאזור שכיום הוא הודו.

האם אתה תומך בפליטים באופן פעיל?

לא ישירות, לא.
 
כיצד תתפתח סוגיית הפליטים במדינתך?

א) בשנתיים הקרובות?

קשה לומר, סרי לנקה ובנגלדש פועלות כיום באופן הרבה יותר טוב מהודו בכל הנוגע למתן שירותים חיוניים לאוכלוסייה שלהם. לכן אני בספק אם הודו תראה נחשול בני אדם המגיעים לבקש מקלט.

ב) בשני העשורים הקרובים?

שינויים אקלימיים ועליית מפלס פני הים עלולים לגרום להצפת חופי בנגלדש וסרי לנקה (וחלקים נרחבים בהודו) ולכן שני העשורים הקרובים יכולים להיות מסומנים בהגירה המונית ומהומות חברתיות.

האם אתה מסוגל לדמיין עולם ללא פליטים?

אני לא יכול לדמיין עולם עם הגירה ותנועה, ומכאן ניתן להסיק שאיני יכול לדמיין עולם עם פליטים. כי מה הוא פליט, אם לא תייר אשר מסמכי הנסיעה שלו קצת מפוקפקים?
 
האם אתה או בני משפחתך נקלעתם בעבר למצב של מנוסה?
 
בשנת 1947, תת היבשת ההודית הייתה מחולקת לשתי מדינות. הסבים שלי היו בין מאות אלפי האנשים שנדדו מהאזור שהוא כיום פקיסטן לאזור שהיום הוא חלק מהודו. מכאן שבמובן מסוים, אני מגיע ממשפחה של פליטים.

האם אתה מאמין, כי הינך עלול להפוך לפליט ביום מן הימים?

- במידה וכן, מדוע?

אני חושב שייתכן בהחלט שיום אחד אני עשוי להפוך לפליט. שינויים אקלימיים עלולים להפוך חלקים גדולים של העולם למקומות שלא ניתן לחיות בהם.

- כיצד אתה מתכונן לכך?

אני שומר על יחסים טובים עם מכון גתה.

- לאיזו מדינה היית נמלט?

אני לא יודע, למדינה שתסכים לקבל אותי – אולי לחברה תוססת מבחינה אינטלקטואלית כמו דרום אפריקה?

עד כמה אתה זקוק למולדת?*

בית, כדברי מחפוז, אינו המקום שנולדת בו, אלא המקום שבו פוסקים כל ניסיונות הבריחה שלך. אם כן בית הוא מלכודת, ועל כולנו לנסות ככל שניתן להזדקק לכמה שפחות "בית".
 
*שאלה זו לקוחה מן השאלון "מולדת" מאת מקס פריש.