שינויי אקלים
קיזוז פחמן - פתרון מוצלח?
הצעות לקיזוז פחמן מבטיחות לפצות על פליטת הפחמן הדו חמצני הנגרמת בידי אנשים פרטיים, למשל בטיסה, באמצעות תרומה למיזמי אקלים. אך האם לא מדובר בדרך שלנו להשקיט את ייסורי המצפון?
מאת יוהנס צלר
שינויי האקלים הם בפי כול: במחאות אקלים נדרשות ממשלות לפעול. כשמדובר בהגנה מפני שינויי אקלים על כל אחד מאיתנו לתרום את תרומתו משום שגם אורח החיים שלנו כיום, למשל תהליך הדיגיטציה ואופנת הטיסות, מזיק לסביבה. האם המסקנה היא שיש לוותר כליל על טיסות?
כמה חברות מציעות אלטרנטיבה: קיזוז פחמן. כך יכול אדם בעל מודעות סביבתית שטס מדי פעם לפצות על פליטת הפחמן. העיקרון פשוט: אדם יכול לחשב את פליטת הפחמן לאטמוספירה שנגרמה מהטיסה שלו ולהשקיע בתמורה במיזמים המצמצמים פליטת פחמן. בכסף שתרם ישתלו עצים ויבנו טורבינות רוח. כך יכול האדם לפצות על הנזק הסביבתי שנגרם מהטיסה.
קיזוז פחמן הנגרם מטיסות
עמותת atmosfair היא חברת קיזוז הפחמן הגדולה ביותר בגרמניה כרגע. אנשים פרטיים וחברות יכולים לחשב במחשבון הנמצא באתר את פליטת הפחמן שנגרמה בעקבות הטיסה או השייט ולתרום סכום כסף בהתאם. לדברי עמותת atmosfair טיסה מברלין לניו יורק למשל פולטת יותר מ-1.2 טון של פחמן דו חמצני לטסים במחלקת התיירים. ולכן העמותה ממליצה לתרום 30 אירו. את התשלום אפשר להסדיר באתר וניתן אף לבחור במיזם מסוים.כמעט 6 מיליון אירו נתרמו באופן זה בשנת 2017 והם הושקעו בתחנות כוח הידרואלקטריות בהונדורס, בתנורים יעילים בהודו ובמתקני התפלה סולאריים במצרים.
על פי נתוני atmosfair בפחות מאחוז מהטיסות ברחבי גרמניה מתבצע קיזוז פחמן. עם זאת קיזוז פחמן הפך לעניין אופנתי, מספר הולך וגדל של חברות מגלות את טביעת הרגל הפחמנית שלהן: מ-2017 עד 2018 מספר הטיסות שבוצע עבורן קיזוז פחמן ב- atmosfair עלה ב-50%. גם חברות אחרות בתחום מדווחות על גידול בביקוש.
-
לשתול עצים במתנה
באתר של Primaklima משתמשים יכולים לחשב את טביעת הרגל הפחמנית שלהם ולתרום את הסכום המומלץ למיזמים להפחתת פליטות גזי חממה. נוסף על כך האתר מציע לתרום עצים לאנשים אחרים. כך למשל אפשר יהיה לשתול עץ בסאכסוניה עבור 5 אירו. שתילת עץ בניקרגואה תעלה 3 אירו. התורם מקבל תעודה על שמו שבה מידע על מיקום העצים ומספרם. העצים גדלים והופכים פחמן לחמצן. -
מנוע החיפוש שנוטע עצים
אקוזיה היא מנוע חיפוש חיובי בהיבט של פחמן דו חמצני. החברה שנוסדה בברלין משתמשת ברווחים המגיעים ממודעות ומשותפים עסקיים כדי לנטוע עצים. לדברי החברה, כל 45 חיפושים במנוע החיפוש מניבים עץ אחד. בעשר השנים מאז הקמתה נטעה החברה כמעט 60 מיליון עצים בעיקר בדרום אמריקה ובמרכזה, באפריקה ובדרום מזרח אסיה. אקוזיה זמינה כעת גם כתוסף לפיירפוקס ולכרום. -
לטוס עם מצפון נקי
היעד שעמותת atmosfair הציבה לעצמה הוא לאזן את נזקי פליטת הפחמן הנגרמים מטיסות. אנשים פרטיים וחברות יכולים לחשב במחשבון הנמצא באתר את פליטת הפחמן שנגרמה בעקבות הטיסה. לאחר מכן הם יכולים לתרום סכום כסף מומלץ למיזם בתחום קיזוז פחמן. לדברי החברה בשנת 2017 נתרמו כמעט 7 מיליון אירו באופן זה. -
קיזוז פחמן גם בכביש
Natürlich belasten nicht nur Flugzeuge die Umwelt, andere Fahrzeuge tun es auch. Das Startup ReGreen aus Wien bietet deswegen CO2-Kompensation für Auto- und Motorradfahrer. Auf der Website kann der Ausstoß nach Typ des Fahrzeugs und den jährlich gefahrenen Kilometern berechnet werden. Ein sparsamer Benziner, der 10.000 km pro Jahr auf der Straße unterwegs ist, sorgt laut ReGreen für einen Co₂-Ausstoß von 1,95 Tonnen. Bei einem starken Diesel-Motor sind es 3,10 Tonnen. Bisher hat das Unternehmen laut eigenen Angaben mehr als 18 Millionen gefahrene Kilometer kompensiert. -
האם אתם מכירים את טביעת הרגל הפחמנית שלכם?
• מחשבון פליטת פחמן דו חמצני שיזמו המשרד לאיכות הסביבה וחברת KlimaAktiv מאפשר לכל אחד לחשב את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה בעקבות פעולותיו. על בסיס המחשבון הזה ניתנות לאדם המלצות לעתיד, למשל להפחית את טמפרטורת החדר במעלה אחת או להשתמש בכלי רכב ידידותי לסביבה. המחשבון מדגים את ההשלכות של התוכנית האקלימית האישית ל-30 השנים הבאות. עד כמה אורח החיים שלך צריך להשתנות כדי להפחית את גזי החממה בגרמניה עד שנת 2050 ב-95%? -
קיזוז פחמן כשליחות של הכנסייה
• Klima-Kollekte הוא שמה של הקרן לקיזוז פחמן של הכנסיות. משנת 2011 מאפשרת הקרן לחברות ולאנשים פרטיים לפצות על פליטת פחמן דו חמצני באמצעות תרומה למיזמים בתחום קיזוז פחמן במדינות מתפתחות. בחמש שנות קיומה של הקרן בוצע קיזוז של 56750 טון פחמן דו חמצני. גם אנשים שאינם משתייכים לכנסייה רשאים לבצע קיזוז פחמן.
ייעור תמורת גלישה באינטרנט
גם בתחום הדיגיטציה, בראש ובראשונה בכל הקשור לגלישה באינטרנט, קיים מודל לקיזוז פחמן. שכן לא רק מכשירים אלקטרוניים דוגמת טלפונים חכמים, מחשבים ניידים וטלפונים ניידים צורכים אנרגיה אלא גם שרתים, רשתות ונתבים הפועלים ברקע וגורמים לפליטת פחמן. בשנת 2015 השיקה האמנית יוהנה מול את המיזם CO2GLE המדגים את פליטת גזי החממה הנגרמת מגלישה בגוגל. על פי החישוב שלה בכל חיפוש בגוגל משתחררים כ-10 גרם פחמן דו חמצני לאטמוספירה.
חברת אקוזיה Ecosiaהברלינאית פיתחה מנוע חיפוש אקולוגי. רווחי החברה מוקדשים לנטיעת עצים באזורים שעל פי המייסדים זקוקים לכך בדחיפות הרבה ביותר - בקרבת אקוודור, ביערות הגשם. בעשר השנים מאז הקמתה נטעה החברה כמעט 60 מיליון עצים. לדברי החברה, כל 45 חיפושים במנוע החיפוש מניבים עץ אחד.
ודאי שעצים שזה עתה ניטעו אינם מסוגלים לספוג כמויות עצומות של פחמן דו חמצני, אך יכולת הספיגה עולה ככל שהם גדלים. לדברי דניאל קליין מהמרכז לחקר היערות באוניברסיטת מינסטר כל עץ סופג כ- 12.5 ק"ג פחמן דו חמצני מדי שנה בממוצע במשך 80 שנה. על פי החישוב שלו 45 החיפושים גורמים לפחות מחצי קילו פחמן דו חמצני. לפיכך המיזם של חברת אקוזיה לא רק מנטרל את פליטת הפחמן הדו חמצני אלא אף תורם לצמצומו.
קיזוז יוצר מודעות
חלקה של חברת אקוזיה בשוק - 0.22% בלבד לפי העיתון נויה ציריכר צייטונג - אינו מתקרב לזה של מנוע החיפוש גוגל השולט בכיפה. גם קיזוז פחמן הנגרם מטיסות אינו תופעה רחבת היקף. המתנגדים לתופעה טוענים כי מוטב להתרכז במניעת פליטת פחמן דו חמצני מאשר בקיזוז.חברות הקיזוז עצמן מסכימות עם הטענה: "קיזוז אינה הדרך הטובה ביותר - עדיף להימנע מפליטת פחמן או לפחות לצמצם את התופעה" כך אמר דיטריך ברוקהאגן, מנכ"ל atmosfair בתחנת הרדיו דויטשה וולה. עם זאת מיזמים של קיזוז פחמן וייעור מייצרים מודעות רבה יותר לטביעת הרגל הפחמנית שלנו ויש להם השפעה ממתנת. אילו היו משתמשים במנוע החיפוש אקוזיה באותה תדירות שבה משתמשים בגוגל וכתוצאה מכך נוטעים עצים, האזורים המיוערים מחדש היו יכולים לספוג 15% מגזי החממה שהאדם מייצר, כך על פי אומדן של חברת אקוזיה.